אחריות אישית שגורמת ללחץ.. למה?

יש רגעים שאני מרגיש רגוע לגמרי . אבל פתאום מוצע לך איזה פרויקט שדורש אחרית וסיכרון עבודה מול סביבה אנושית ופתאום אני נהיה דרוך כקפיץ, משהו מבפנים לחוץ ולא רגוע.... למה זה קורה לי?? מה יש בלקיחת פרויקט שגורם לכך? אני רוצה לחשוב כאן בקול .. א. על המדרון החלקלק והתסריטים שרצים לנו בראש בלי לשים לב... ב. על שיטת חבר מביא חבר שהנפש מיצירת מדבר קטן ועד לגדול.. אחריות אישית = פחד מכישלון אישי=איבוד ערכה ואהבה=תחושת אפסיות=נחיתות=עצבות- השלם את ההמשך.. זהו כדור השלג שמתגלגל לו בכל פעולה שאנו עושים ויש אלמנט של אחריות אישית ש"האני" שלנו עומד למבחן ולו הקל ביותר בעיני עצמנו או סביבתנו המחשבות האלה רצות בתת מודע. כמובן לא אצל כולם ולא תמיד.. אבל בפרט אם זה עבודה עם אנשים שעלולים להיות בעלי חוש ביקורת סמוי ופעמים אף מפותח.. או ביקורת עצמית מוגזמת.. אבל נראה לי שהפחד הגדול זה תחושת כישלון שהנך מפחד שתידבק בך ותהיה לחלק אינטגרלי מאישיותך.. טוב תודה עזר לי מעט לסדר את המחשבות המשך יום נפלא!1

הי יקי, אולי 'אני עליון' נוקשה? שוין עם המושגים בפסיכולוגיה. לו היינו יכולים לצאת לים, כשיהיה מותר, לפרוש כפיים להרים ראש לשמיים ולחוג בשחרור. סופשבוע נעים, ותודה יקי על המילים האמיתיות שרשמת לי. סוריקטה

יקי אולי לא מתאים אבל זה מה שעולה לי בראש עוף גוזל חתוך את השמים עוף גוזל רק אל תשכח יש נשר בשמים עוף גוזל מה שרציתי לומר שלאן שתפנה תמיד יהיה משו שיעצור אותך ..ותיזהר.. אם לא מתאים השלך לפח חטולית

אני מאוד מאמין ש"האני" נוקשה הוא "אם" כל הצרות..... גמישות מחשבתית והיכולת לעגל פניות בלי לחשוש למה יקרה??! נראה לי שהחלק הפרפקציונז לא תמיד מאפשר הרבה יכולת תמרון... אנו רוצה הכל מושלם עם עצמי במקום ליהות שלם עם עצמי.. ולסיפא דבריך כתבתי את מה שהרגשתי לפעמים ממקום כתיבתך את לא יודעת כמה זה נותן לצד השני .. אז הנה הרגשת .. ותמשכי בדרכך הנפלאה המעצימה והכנה... בסוף יש מי שמתחזק את המקום כאן וצל"ש.. יום נפלא וחג שמח.