אני שמנתי. לא רגיל כזה...השמנה שלא נעצרת...

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

02/11/2020 | 20:21 | מאת: מכל

וזה מבאס אותי מצד שני אם זה מבאס אז למה לא לעצור את ההשמנה? נכון... באסה. שונאת דיאטניות ואף פעם לא הסתדרתי עם אלה שאומרות לי מה לאכול או תפריטים. לא יעבוד! אז למה אני מתלוננת??? ועוד. הייתה ישיבת צוות. האנשים שרבתי זה בעבודה.. יהיה בסדר. העיניין הוא שפעם ריציתי את כולם. רציתי שקט!!! וויתרתי על דברים. ועכשיו לא מוותרת. לא מתפשרת ואני מנוסה הרבה יותר בעבודה. מלאת ביטחון וכן. רבתי על עקרונות חשובים לי. הבעייה שזה קשה!!!! מאוד קשה לשנות. מאדם שרק רוצה שקט ושלכולם יהיה טוב למה יהיה גם לי טוב...מה יעשה לי טוב... וזה היה דשה. אבל הסתדר שדברנו. ולשאלתך סוריקטה: כן. רבה עם כל מי שקרוב אך גם בעבודה קרה....מבאס. אבל אני יותר בטוחה בעצמי אז אולי זה לטובה???? לא יודעת. אולי גם אחרים היו בהלם???? ומה הדשר באותה הודעה לכתוב ששמנתי???? כי כל הלחץ יוצא על הפחמימות...פעם הייתי זמנה, מאוד שמנה. התחלתי טיפול והשומן בשנה הראשונה לטיפול רק גבר אך אחר כך בשנה השנייה והשלישית וכו הורדתי הרבה במשקל.... והנה רק השנה העלתי שוב מלא!!! שמרתי על הירידה כמה שנים טובות!! ומבאס. כאילו אין לי דרך לעצור...

לקריאה נוספת והעמקה

הי מיכל, אולי זה כמו שתיארת שקרה עם תחילת הטיפול - יש יותר ויסות ושליטה בהמשך, וזה קשור אולי ליכולת לחיבור רגשי. מה שאומר שיש קצת עבודה לעשות... אודי

03/11/2020 | 01:45 | מאת: חטוליתוש

היי מיכל את לא היחידה שלא מסתדרת עם דיאטניות ועם תפריטים.. גם לי קשה איתם אפילו עם השנים מרוב דיאטות הגוף נהיה אנטי אז במקום לקבל עוד עצבים פשוט משתדלת לסים מעט רסן על עצמי לא שזה תמיד עובד אבל לפעמים כן אז בשביל הלפעמים האלה כן שווה לנסות חטולית

04/11/2020 | 20:34 | מאת: .במבי פצוע..

מיכלי מותק.... מה יהיה ? נראה לך שתמיד נצטרך ללכת לטיפול ? למה אני שואלת אותך ? בגלל שלדעתי הגעת זמן לא רב אחרי לאודי.. מתי הגעת ? אני הגעתי לפורום של אודי בנובמבר 2009..וואללה.. 11 שנים... וגם למטפלת שלך הגעת זמן לא רב אחרי שאני הגעתי לאמא צביה ..לא. אני הגעתי לאמא צביה ביוני 2009 מתי את הגעת למטפלת שלך ? .... כן.. את גדלת,התפתחת אפילו עשית סוג של סיום ופרידה מהמטפלת שלך... ..... אני אפילו לא מעלה בדעתי אפילו להעלות על דל מחשבותי רעיון של סיום ממנה... .... ועכשיו ? את אולי מתארת את הזרימה של החיים ? כשאני קורת אותך לאורך זמן אני רואה בדמיוני תרשים של א.ק.ג... גדילה, התפתחות, הצלחה בשמירה על בריאות הגוף ואכילה נכונה,נסיון 'ללכת לבד' חזרה, נסיגה, השמנה וכו'.... ואולי אוטוטו שוב תהיה אכילה נכונה והמשך גדילה והתפתחות... ואולי החיים שלנו זה קצת כמו 'צעד תימני'... ??? ... ותודה מיכלי על הברכות ליום הולדתי :) שלך, במבי

05/11/2020 | 19:42 | מאת: חטוליתוש

רוצה לומר לך רק בכמה מילים קצרות גמני כמו מיכלי נמצאת באותו תהליך ומרגישה כמוה ..... כן לצערי כי תמיד מתעוררים עוד טריגרים שמביאים ל מקומות האלה לצערי.. המנחם הרגיל הוא תמיד האוכל..ואז עליה במשקל..גם הקורונה עוזרת לא מעט כיום ולא סיפרת מה איתך אייך את מרגישה..מה קורה איתך ?? מתגעגעת לכתיבה היפה שלך חטולית

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית