מילים ריקות................................
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
רציתי שיהיו לי מילים שלי על עצמי לשים כאן אבל לא הצלחתי ממש לזקק משהו או להסביר כאילו הכל מעורפל ולא ברור אני מעורפלת ולא ברורה מה שלומך שואלים אותי ואני לא ממש יודעת מה לומר. כאילו ריק. כאילו כלום. הימים עוברים בעצלתיים אני ליד. הזמן לא מרחם.
מתוקה שאת לא תמיד צריך לזקק מילים כנסי כמו שאת כמו עכשיו הכי אמיתי והכי נכון ומה היית כותבת באם היית מזקקת את המילים הכל כך ברורות שכתבת כאן ? הימים עוברים בעצלתיים ואת עדיין מרגישה אותם נכון ? ואת כותבת אותם וכל מה שכן את מרגישה..גם את העירפול..נכון.? מתוקה שלי הזמן לא אמור לרחם על אף אחד כי לזמן אין שעון..כי הזמן הוא הזמן הוא השעון שאף אחד אינו יכול לעצור..כי כך זה נברא להיות ואת מתוקה..כן מוצאת זמן לרחם עליך ? את כן חסה על עצמך על רגשותיך הכואבים ? האם את כן מרחמת רק טיפ טיפונת על עצמך ? נראה שלא תשיבי אפילו על השאלות האלה...אולי הגיע הזמן שכן תסתכלי על עצמך ותתני לעצמך הזדמנות ולרחם ......ולהיות.. כי את כל כך שווה את מבינה ?? חטולית
הי שירה, חושבת שלשאלה 'מה שלומך' (לפחות עבורי) יש פוטנציאל גדול בפני עצמה לחולל ערבול. מה אני עושה איתה בכלל?!?! כאילו מישהו בא עם מחק מולי. הזמן כאילו לא זז, ובה בעת רץ בטירוף. סוריקטה
בדיוק כך