הזמן לא מספיק ...

יש לי דברים שרוצה לשתף... וכל פגישה מתווספים עוד דברים .. ואני נשארת איתם לבד. חלקים קטנים מצליחים לצאת החוצה והפעם לא כי לא מצליחה לדבר אלא כי הפגישה מסתיימת לה ככ מהר... אודי, מה עושים עם זה? מה עושים עם התחושה שלא מצליחה ומרגישה לבד עם הדברים שרוצים וצריכים לצאת ממני...

היי חנה יקרה.  ברגעים כמו שאת מתארת אני פותחת את ההקלטות הקוליות בטלפון ומתחילה לדבר איתה, זה מרגיש לי יותר אמיתי שאני מפעילה את ההקלטה מאשר לנהל דו שיח פנימי... מצאתי שזה מאוד עוזר לי ברגעים שאני מרגישה שהכל צף ואני חייבת אותה בזה הרגע.. ואז אני מתחילה הקלטה ומדברת, מספרת, בוכה תוך כדי, פורקת, צוחקת.. באמת מצליח לצאת ממני המון כשאני עושה את זה. כן יש רגעים שגם זה לא מספיק . אבל זה מה שמצאתי שיכול להיות הכי קרוב אליה... ממליצה לך לנסות אגב, בהמלצתך (יותר נכון לאחר שאודי המליץ ואת המלצת לי :) ) רכשתי את הספר ״מתנת התרפיה״. מרתק ומעורר בי המון רגשות. לפעמים קצת כבד לי אבל מוכנה לשאת בזה. :) תודה על ההמלצה ! לורן.

תודה יקרה מעניין מה שאת מציעה, אולי אנסה... ושמחה על הספר, אני קוראת בו לא מעט מדי פעם...

וואי - הקלטות קוליות? איך זה קורה? אין לי ולא היו לי כאלה אף פעם. סוריקטה