הי כולם,

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

30/11/2020 | 11:01 | מאת: סוריקטה

שלום אנשים טובים, אכן מדובר על פרידה מהטיפול. איני יודעת או מבינה מספיק בכדי לפרט. גם אינטימי לי. בסוף השבוע חזרתי למקומות האפלים ביותר מפעם פעם. חוסכת את הטריגר. כן הצלחתי להחזיר את עצמי, לפחות בשעות העבודה, להיות אחלה מטפלת - כי אסור, בעיניי, ממש אסור שקטנטנים יחוו אותי בצורה המאד לא תקינה. תקופה קשה לפניי, כנראה, וימים יגידו. תודה, סוריקטה

לקריאה נוספת והעמקה

הי סוריקטה, מצער מאוד לשמוע. זה נשמע משהו לא מתוכנן ומטלטל מאוד. משער שיבואו פרטים נוספים בהמשך? אודי

01/12/2020 | 07:12 | מאת: סוריקטה

הי, אולי לא פייר מצדי לרשום, כי אינכם מכירים את התמונה המלאה, אולי אני אפילו לא יודעת. כועסת על עצמי מאד שכתבתי כאן לאורך הזמן. מאד. ראיתי שהייתי בלתי נסבלת ביותר. זה קרה כבר כמה פעמים. גם שמתי לב לבעיית סנכרון שלי. אני בשעות של תינוקות, ואתם בשעות של מבוגרים. כל כך מצטערת. הכאב הוא מסוג אלה שמחפשים לתת פטיש בראש ולא להרגיש. פתרון, כנראה, לא יעיל או לא מומלץ. הזמן יאמר אם יבואו פרטים נוספים בהמשך. כרגע, ההרגשה היא שאני לא רוצה. אם אוכל לבקש - אנא לא לפתוח הודעות עם הכותרת סוריקטה, או שפונות אליי. ממש בבקשה. סוריקטה

01/12/2020 | 10:12 | מאת: לורן.

קוראת אותך וכאובה.. כואב לשמוע על הפרידה ועל הרגשתך. מקווה ומאחלת שהתקופה הקשה הזאת תחלוף במהרה. את נשמעת מדהימה וחזקה. שולחת לך עוד המון חיזוקים. לורן.

02/12/2020 | 05:17 | מאת: סוריקטה

מעניין שהשבוע שלושה אנשים חולפים לא מוכרים פנו אליי בשאלות מסוג 'הכל בסדר'? 'הבהלתי אותי, חשבתי שקרה משהו', או 'את כל היום בחוץ, אם את רק צריכה עזרה תגידי לי'. לכאורה התנהגתי רגיל. כל האנשים האלה לא יודעים עליי מאום, חוץ מהרגע בו הם צפו בי. אין להם אפילו שמץ שאני אדם עם רקע שכזה, שעבר שיקום (טיפול), שבכלל היו לו משאבים לטיפול, שאני שרופה. בהתחלה חשבתי שהם מרמזים על כך שעשיתי משהו רע (שאיני יודעת מהו בכלל). הרמתי ראש (כנראה שהוא היה מוטה מטה), התבוננתי להם בעיניים, אפילו התקרבתי כדי לשמוע אותם (בעולם המסיכות נהיה קשה הקטע התקשורתי עוד יותר) ואמרתי שהכל בסדר. כי הכל בסדר. וכנראה שמשהו מאד לא בסדר. לא עשיתי שום דבר רע. אפילו מידי משקיעה הייתי. מידי מתחשבת. תורמת. ועודני. זה היה במציאות. ודברים שאני כותבת כאן הם לא דמיון שלי. הומלסית שש שנים הייתה מציאות. חסרת (כמעט) כל הייתה מציאות. ניצול מיני, איומים ואביוז מסוגים אחרים היו עולמי יותר משלושים שנה. נכון שזו נחלת העבר. מאד קשה לי לדאוג לעצמי בימים אלו. סוריקטה

02/12/2020 | 09:45 | מאת: -חנה

את ככ יקרה וכואב לי איתך ביחד. רוצה תקווה בשבילך ואפשרות להיעזר. ♥️

02/12/2020 | 10:38 | מאת: -חנה

סליחה רק עכשיו רואה את בקשתך לגבי ההודעות...

03/12/2020 | 20:27 | מאת: סוריקטה

הי לורן, אולי חזקה במובנים מסויימים ואולי חלשה מאד מאד באחרים. כמו לא להבין עכשיו מה קורה ולמה. תודה על המילים, סוריקטה

03/12/2020 | 20:30 | מאת: סוריקטה

הי חנה, זה בסדר. לא הייתי צריכה לבקש את מה שביקשתי. לקחתי בחזרה. לילה טוב, ותודה רבה, סוריקטה

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית