כואב לי...

עצוב. כואב. ניסיתי להכיר, ניסיתי לדבר ולהיפתח ובבום נעצר. בלי שמבינה, אחרי שחשפתי יותר מדי את עצמי. יותר מדי. בסהכ שיחת טלפון אחת שהיתה לי נעימה, שהרגשתי שמצליחה להיות באמת אני. ובהודעה אחת הכל נעלם. כאילו לא היה כלום. לבד. מרגישה מאוד לבד. וכואב. מדי. ושואלת למה? למה לנסות? האם כדאי? האם הנסיון "שווה" את הכאב, האכזבה, הייאוש? עצוב וכואב לי. לבד.

אחחחח המחיקון , זה שמוחק כל תחושה טובה בגלל מילה אחת שלא במקומה או חוסר מילה שציפינו כל כך שתאמר את יודעת הכי נכון במקום להסגר להגיע לפגישה ולדבר את הכאב התסכול ולבקש מה שנכון לך לכוון אותה , לעזור לה להיות יותר מדוייקת עבורך אשתף אותך , כתבתי למטפלת אימל מוסכם היא מיהרה יחסית להגיב (כי על אימל סיכמנו גם שלושה ארבעה ימים) כנראה שןמיהרה או שסוף היום והייתה עייפה ....כתבה מילים מדוייקות ....רק לא כתבה בתחילת האימל כמו תמיד את שמי ואת כולם ויקרה .....כמה רעש התחיל בראש היא כועסת היא לא איתי היא רוצה שלא אכתוב ..... היא לא אמרה את זה היא פשוט קצת פחות דייקה בפגישה שתגיע אספר לה את זה אשתף אותה שהחוסר של שמי והיקרה גרם לבהלה ....כן זה אולי לא נעים ומביך אבל זה עדיף מלהרגיש רע עם עצמי ולהאכל שעות וימים . ... בהצלחה ....תנסי למצוא מילים ישנות שלה כאלה שהרגיעו ולהאחז בהם כאילו שלחה אותם עכשיו זה עוזר ....שנים שאני ממחזרת מילים תומכות גם מכאן ..... ותזכרי שזה לא הכל היא זה הרבה המחיקון הזה שיש לנו ... ואת אמיצה שפתחת זה נפלא בהחלט עכשיו יש ציפייה עם פחד מעצם החשיפה את בסדר את באמת בסדר גאה בך על הדרך שלך היא מרשימה בעיני אביב