לא מבינה את עצמי. איך אפשר להיות פחות רגישים? פחות לקחת ללב?
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אודי וכולם, אני לא מבינה למה אני כל כך לוקחת ללב?? מנסה לחשוב אם פעם הייתי יותר רגישה..אולי קצת התחשלתי אבל עדיין לא... כל דבר אני לוקחת קשה וזה פוגע בי, מיד אני אוכלת הרבה ומשמינה..נלחצת, לוקחת קשה מידיי. בעלי אומר תרגעי, מה אכפת לך? אבל דברים ממש נכנסים לי לנשמה..יותר מידיי. איך מרחיקים? איך מתנתקים מלקחת קשה? לא למדתי. ואולי לא אלמד לעולם. :( המטפלת אומרת שזאת תכונה טובה להיות רגיש כי אני רגישה לזולת...ולי זאת נראת תכונה ילדותית ( כמו ילד שבוכה מכל דבר) אני לא מחושלת, דברים נכנסים לי ללב. ולא נפגשנו או דברנו המון זמן..מקווה שהשבוע נפגש סוף סוף. יש פגישה באופק.
הי מיכל, חושבת שיש תקופות בהם ישנה רגישות יתר, כמו היית בלי עור, ויש תקופות בהם את כן מצליחה לגדל שכבת מגן, תקופות בהן רמת החרדה הכללית נמוכה יותר. כנראה שאת יודעת ועוד איך סך הכל לווסת. רק שבזמנים של חרדות יכולים לשכוח את השימוש בכלים שרכשת. אבל הם שם. איחוליי לימים רגועים, סוריקטה
הי מיכל, רגישות לזולת זה דבר טוב. רגישות יתר יכולה להכאיב (בלי עור, כתבה סוריקטה). התנועה ביניהם חשובה וקשורה בגבולות ברורים בין עצמי לאחר. זה מאפשר אמפתיה, אבל לא ממקום של הידבקות רגשית, ולעתים לוקח זמן לגבש זאת בטיפול. אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
