כתבתי לה הודעה לפני כמה ימים

שקשה לי ושאני לא יכולה לחכות ככ הרבה... והיא ענתה שהיא יודעת שהתודעה שלי מלאה במחשבות של 'לא יכולה' ו'יותר מדי' ושהיא מזכירה לי שאני יותר מהמחשבות האלו ושעברתי ואעבור עוד הרבה ימים בלעדיה...ושאני יכולה לעשות זאת. ושאם עולים רגשות זה בסדר גמור והם לא גדולים ממני, אלא חלק ממני ושהדרך להתגבר על זה היא לעבור דרך זה ושאין דרך אחרת.... אודי, מה דעתך? מה ככ קשה לתת לי עוד זמן? אני רוצה שתי פגישות ):

הי חנה, באסה שמשאלתך לא מתמלאת, מאידך - אולי יש משהו בהגבלה הזו שיכול דווקא להפחית את התלות המוגזמת מהסוג הפחות מווסת. פגישות תכופות, לא כל שכן אנליזה אם ממש נרחיק, דורשות הרבה משאבים גם נפשיים וגם כלכליים. את גם חיה המון בתוך זה ואמורים להיות חיים מסביב. לעתים לא פשוט למצוא את הדרך המאוזנת לגם (טיפול) וגם (חיים), בעיניי. סוריקטה

הי סוריקטה, אני מרגישה ויודעת שהגבולות שלה איתי הם עבורי, יחד עם זאת זה מעסיק אותי לא מעט דווקא מולה. לא היה בטיפול הקודם שלי עם הקודמת, אבל בטיפול איתה ממזמן בוודאי שהיה בעוצמה רבה מאוד ועכשיו קיים אך חלש יותר...