היי.....
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שבוע שעבר יצא שדיברנו על כל הדברים ש'מצאתי' עליה בגוגל דרכה או דרך בעלה. היא עובדת בשיטה מסוימת וגם מרצה בה.. ויש כל מיני הרצאות ברשת שלה ושאלתי אותה אם מבחינתה זה בסדר שאצפה בהן. היא שמחה ששאלתי ואמרה שתחשוב ותחזיר לי תשובה...(כמובן לא הבטחתי לה שלא אעשה זאת בכל מקרה.. ) ואתמול ענתה לי שחשבה על כך והיא מבינה שזה רק יעצים לי את הצורך בה ולדעתה לא משהו שיועיל לי... ובטיפול הזכירה לי שכאשר פניתי אליה אמרתי שיש דברים שמפריעים לי ואני רוצה לקבל או לנסות לעשות אחרת.. ואולי כדאי שננסה לדבר עליהם ולא עליה (: בהתחלה אמרתי לה שאני לא בטוחה שזה מה שאני בכלל רוצה ואולי יותר מתאים לי לדבר עליה ועליי ועליה... היא ניסתה להסביר לי שהיא 'כלי' לטיפול.. ולא הטיפול (אל תתפסו אותי במילה) בכל אופן יצא שאחרי כמה דק' של הדברים הרגילים שלי שסובבים אותה ואת הצורך שלי בה כמה שיותר התחלנו לדבר על המשפחה שלי ...(או יותר נכון על המשפ' הדפוקה שלי) ובסוף הפגישה היא שאלה איך היה לי לדבר על משהו שלי וגם אני רציתי להגיד לה לפני ששאלה שנתן לי הרגשה טובה לדבר על משהו מהחיים שלי מאשר לדבר עליה. זה בטח לא אומר שאני לא חושבת או אחשוב עליה. ושבוע הבא היא בחופש אז בכלל ):
הי חנה, נראה לי שזו אבן דרך חשובה מאוד, שהתחלת להתמקד בך בטיפול, ולא בה... יפה מאוד! אודי