הכל גלוי ומדובר................

הי אודי, בהודעתי האחרונה אליך ביקשתי את עצתך ומכיוון שאני יודעת שהכל צריך להיות מדובר בטיפול כתבתי בהודעה שלי שכל זה מדובר, הכל פתוח, איני מסתירה דבר ובכל זאת ענית "גם אני תוהה, האם הדברים האלו מדוברים? האם מה שנכתב כאן ידוע וגלוי?" אין עוד מקום בו הכל מדובר, באמת שם הבית של הנפש שלי. אני תוהה מדוע אתה מטיל ספק או אולי רק מנסה לוודא שוב ומבקש שאבדוק שאכן הכל מדובר. וכן, הכל מדובר ותגובותיו לעיתים אף יותר קיצוניות מאלה שכתבתי בהודעתי... לא חבל על הכסף, בשביל מה לך את כל זה, אני לא יכול כשהמרירות מופנית כלפי זה גורם לי לאבד את האמפתיה... אני די במלכוד... הניתוק והפיצול, הניתוק הרגשי, כל היסודות של ההפרעה הזו, לא מאפשרים לטפל בה ועל כך אני, מי שבאה לטיפול, מי שנלחמת כבר שמונה שנים ועושה הכל כדי להבריא, גם נענשת. מקווה שהצלחתי להבהיר קצת יותר. תודה וחג שמח שירה

היי שירה מתוקה כואב מאוד להבין שאחרי שמונה שנים את מרגישה נענשת .. אין לי מילים ..צר לי מאוד..מצטערת נורא על מצב שכזה .וואוו חיבוק עדין אם לא מפריע לך חטולית

היי שירה, קוראת אותך ועצוב לי...עצוב... איך הגעתם למקום הזה? כנראה שיש תקיעות ואינך מאפשרת כרגע..וזה בסדר..קורה. כנראה שאינו יכול לעזור למי שאינו יכול לעזור לעצמו. משהו תוקע אותך בטיפול. חבל אבל זאת ההרגשה שחבל על הזמן שלו ושלך...מה את חושבת? לא חבל סתם להגיע עוד פגידה ועוד אחת ומה?? תחשבי אם באמת כדאי להלחם להשאר ואת תתחילי לשתף יותר פעולה או לעסוב...אין לי מושג ויכול להיות שזה יכעיס אותך..אבל זה מה שאני מבינה מהכתיבה שלך פה. עצוב אבל הכרחי אם זה במילא לא מקדם אותך....הוא אמר שיש מרירות כלפיו והוא מאבד את האמפתיה. אז לא חבל??

מיכל יקרה, תודה. הכי אני לא רוצה להרגיש אשמה בכך שאיני משתפת פעולה או מי שאינה רוצה לעזור לעצמה. תארי לך שאני משקיעה כל כך הרבה משאבים של זמן, תעצומות נפש וממון בטיפול וגם בקיום שיגרה של אמא, מפרנסת ועוד תפקידים... הכל מורכב מדי מכדי להסביר כאן, ודאי שחבל, אבל אני לא בטוחה שאני מסוגלת לנתק את החוט הדקיק הזה אליו, זה להוסיף עוד כאב שאין לו מקום כרגע. תקיעות.... שלך שירה

חטולית אהובה, תודה על המילים הרכות והחמות שלך.

הי יפה שלי, הי שירה יפה, אנחנו כאן באינטרנט, וזה שונה מאשר להיות בזמן ובמרחב ובריח ובראייה ובשמיעה והחושים ועוד ועוד. וייתכן שיש בכך יתרון עבורנו. מניחה שגם כמה חסרונות. ראשית - אני מאמינה לך. רשמת גם שאת מרגישה נתונה עמוק בתוך המצב עד כדי כל הזמן לאורך תקופה, נבלעת ומתאכלת ולא מצליחה להיחלץ או לתקן ולכן אפילו אני מאמינה יותר. דיברנו בעבר בטיפול שלי על העניין של שקר ואמת. עדיין לא מבינה מספיק, אבל כן יש משהו עם שקר. משהו לא מודע. כלומר, לכאורה נאמרת אמת, אבל איך שזה קורה, משהו שם הפוך. כמו הנצחה עיקשת של משהו שכבר עבר וכן היה לו מקום וכן עוּבּד. מחפשת מילים. ולא בטוחה, אבל חושבת עליך. כן מנסה להבין מה המטפל שלך אומר, לפחות הוא אמיתי וגלוי ואמיץ. והוא, כנראה, כן, דאג לך כמה שנים. הקורונה הזאת - לפחות את רופא הנפש שלי היא התישה מאד. הוא כבר בחופש, וייקח עוד חופש. כנראה כבר מחוץ למעגל שלנו. את יודעת איך אנחנו מגיבים לאלה באופן אוטומטי. מניחה שייקח זמן, ואולי אבין יותר ואוכל לנסות לעזור. אנחנו גם כאן לא בתגובות מיידיות, והעניין הוא שהזמן הזה שעובר הוא עניין די קריטי לפעמים. או, לפחות, מרגיש כך. טוב, לא הייתי חכמה. קשה לי להיות בימים כאלה. רובנו פה עם ההפרעה המסוימת הזאת, או ההפרעות האלה עם השמות. ובני אדם. להתראות סוריקטה

תודה על המילים, ההבנה והתמיכה, בהחלט זקוקה לזה... שלך שירה

כל כך נכון ומדוייק הדברים של סוריקטה ורוצה להוסיף שכתבתי הודעה על עצמי ויש בה כאב ....זה הכאבשלי בהחלט לא שלך שירה . לא מכירה את הטיפול שלך או את המטפל שלך אבל , כמו שסוריקטה כותבת על המטפל שלה , כן עייף כן הקורונה פגעה בהרבה מבנים ... כל מהשאני רוצה להגיד שירה אל תיקחי את האשמה עלייך ואת ראוייה לטיפול מטיב .... אתכן אביב

שירה יקרה, כמו שסוריקטה כתבה. אני לא שם. לא יודעת ולא מבינה כלום...פשוט עצוב. אני לא מבינה בדינמיקה בניכם... אז סליחה שלא הבנתי. מקווה שיסתדר עבורך...בהצלחה

הכל רגיש מדי מיכל, המון תודה על ההבנה לגמרי אין על מה להתנצל. שלך שירה