הפסקה והתייצבות או הפסקה להתייצבות
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
הי אודי, למעשה לא הוכרזה הפסקה כלל. התחיל הסגר ואני הרגשתי כל כך מפורקת שהעדפתי לנסות להתייצב לבד ולא ללכת. בעיקר כדי לא להתאכזב ולחוות את המפלות האלה פעם אחר פעם. גם כי קיוויתי שאשכח אותו לגמרי. שאדע לסגור את הכל טוב טוב בחזרה ואשכח הכל. אני מנסה לעשות הרבה דברים כדי לאסוף ולייצב את עצמי דברים שעושים בכח ואני כל כך שונאת כמו ללכת להתעמלות. לפחות הכאבים הם כאבי שרירים תפוסים ולא רק כאבים מפושטים בגוף המאובן שנהיה כל כך נוקשה בדיוק כשאני רוצה לנוח. ואני אומרת עכשיו יש סיבה לכאב שלך. ואני מנסה לרומם את עבודות המטבח המתישות והעיסוק באוכל שהפך למשהו מאוד משמעותי לכולם ועוד יותר בתקופה הזו. אתמול משחתי ציפורניים בלק אדום לפני שנכנסתי למטבח לבשל, אבל לאט לאט השתלטו הייאוש והעייפות מהסירים והכלים שנערמו והריח. ועדין. כל הכאילו הזה שלא עוזר והקולות הפנימיים שהם כמו כת סגורה שיש לה משנה סדורה והיא מערערת כל הזמן מערערת. את צריכה לסגור עם עצמך את הסיפור. מה היה הסיפור. אני כותבת כאן יותר אבל בזהירות ומקווה שזה בסדר. תודה אודי שהפכת את המרחב הזה למקום מאפשר. תודה לתגובות שלכן ולמילים הטובות החמות והחכמות. שלכם שירה
היי שירה יקרה לי אני חושבת שכל הדברים המאולצים שעשית חשובים מאוד הלוואי ויכולתי לצאת מהבית לעשות ספורט ככה משהו אפילו בקטנה מה שעדיין נשלל ממני בגלל שעדין לא התחסנתי .. ומטבח אחד המקומות שאני מאוד אוהבת להיות בו כן לבשל..וכן אפילו להדיח כלים ערימות שלהם..ובגלל היד השמאלית שלי שלא מתפקדת כמו שצריך..נזקקקקתתת תמיד לעזרה !! כן למשוך ציפורנים בלק..כבר שנים לא עושה ויכולתי לבקש מכלתי החדשה ובכייף היתה עושה זאת במקומי...אבל לא מבקשת ולא בגלל גאווה חלילה היא טרודה בשני ילדים קטנים כל הזמן ובדאגה להם ולבן שלי..כמה טוב נכון וואוו..!! ועם כל אלה כן כן היאוש מהכאבים שאינם מרפים 27/7 משתדלת לתפקד !! מה שרוצה לומר לך עם חיבוק ענק יקרה שלי שתראי את ההבדל בין מי שכן יכולה ועושה למרות הכל ובין מי שמאוד רוצה אך עם מגבלות .... אוהבת אותך מאוד ומקווה שמצבך ישתפר מאוד בקרוב ואולי כן תוכלי לעשות משו בענין חטולית
שירה יקרה! אני קוראת אותך כידוע לך אי אפשר "לסגור ולשכוח"זה לא עובד ככה( הפיל בחדר:)) ...וגם יש צורך כמו שאת אומרת לספר את הסיפור... אני מאמינה שתקופת הקורונה רק הוסיפה לכל התקיעות...מקווה שתקבעי ותפגשו ותדברו...שיפתח שיח של "הסיפור"... להסגר לגמריי...נו זה מעגלי כזה.ו לא בטוחה ש"יסגר" זה פשוט יהיה אחר...עוד "סיפור" מהחיים שלך....ולא "הסיפור" אם הבנת את כוונתי. איתך❤🤗
חטוליתוש ומיכל יקרות תודה רבה לכן מאוד!! ינשופים
הי שירה, הלק האדום בולט בהודעה, משום מה גם בעיניי. תוהה מה משמעותו - מחד לכאורה לשם התגנדרות (יצר חיים), מצד שני הוא מדבר דם וכאב בקצות האיברים הדקים ונובע משם (דחף מוות). גם הצרוף 'כת סגורה' דיבר. כהתמכרות. מקווה שלא תסגרי את הסיפור עם הכת (עצמך), ושכן יהיה שותף, אחר. מבחוץ. סביר שאני לא עוזרת, מצטערת, מנסה... סוריקטה
סוריקטה, את כאן זה חשוב לי תודה
תודה מיכל יקרה, את יודעת, יותר מעשרים שנה הצלחתי לא לזכור כלום, לסגור ולשכוח. לא יאמן מה שדיסוציאציה יכולה לעשות. שלך שירה
תודה חטולית אהובה, מצטערת אם פגעתי בך ואל תוך הלא פשוט בכלל שלך נכנס הלא פשוט שלי. שלך שירה
שירה יפה ונהדרת דאת ממש לא פגעת ובכלל אינך יודעת לפגוע 😃 להפך קיוותי שאת כן תביני מאיפה אני מגיעה ולא לפגוע בך.. כל כך מבינה את המקום הסגור שלך שקשה לך לצאת ממנו..יודעת נשמה גם יודעת אז... מושיטה לך יד👉💪 חזקה שתבואי אלינו החוצה עם כל מה ומי שאת אם את מוכנה ואנחנו נעטוף אותך בהמון אהבה ❤❤❤ חטולית
הי שירה, שמח על הפעולות שאת מצליחה לעשות, אבל עצוב לי המחיר שאת משלמת. איני בטוח שהלא להתייצב זו הבחירה המועדפת עלי. ולסגור הכל או לפתוח חלק זו שאלה מאוד חשובה... אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
