בלאגן במערכת...לא קיבל אותי. שכחתי ססמא...נרשמתי מחדש....

ועכשיו כותב בלי שם... בכל מקרה קראתי לעצמי מיכל... ככה אם יופיע. תדעו שסו אני. המון פעמים שיניתי מיכ, מכל, לא קולט מיכל...עכשיו קלט מיכל עם שלוש נקודות. אז סוריקטה יקרה!! אני חושבת שעכשיו אני בפרידה...זאת אומרת הפרידה שלי הייתה ממש ארוכה. כי כל פעם קבעתי...רק עוד אחת..ועוד. והחלטתי שזהו! אז יודעת שהיא תמיד שם בשבילי. יודעת שאם אפנה אליה שוב היא תקבל....עד עכשיו הפרידה הייתה לאמופנמת כ"כ. חזרתי כל פעם עוד קצת....ועכשיו כבר לא. הכל תהליך..נכון מילה מעצבנת. אבל כל החיים אנחנו בתהליך...כל החיים אנחנו בצמיחה. אוי ואבוי לנו אם נשאר במקום..לא?? בכל אופן. מבינה....געגוע ענק למטפל שליווה אותך כל כך הרבה..ורק הוא ליווה. כן, גם אצלי. מטפלת אחת ויחידה! מאמנה שאם צריך את תמיד יכולה לפנות אליו....פשוט לפעמים צריך עצירה, חישוב מסלול, קצת לבד.. בכל זאת. אולי לטובתך?? ואת לא כזו זקנה כמו שאת תמיד כותבת...הזקנה היא רק תחושה שלך. ממש לא זקנה לפי מה שאני זוכרת שכתבת פה פעם.... לפני שכתבת חשבתי שאת מעל 85...ואת ממש אבל ממש לא קרובה לגיל הזה!!!! אז בהרגשה...חבל. אני חושבת שכל עוד חיים אפשר רק לעלות מעלה ולהשתפר... מה לעשות? כן, צמיחה, ותהליך....כל החיים. תמיד! למה לך להשאר במקום?? אז לאט. למי בוער? פעם רציתי הכל מהר, כאן ועכשיו כיאה לקשב וריכוז,שלי ;) אבל לאחר טיפול ממושך..הבנתי. זה אכן לוקח זמן. אבל כן. יש התקדמות. גם אם איטית....איתך❤🤗

הי מיכל יקרה, מתסכל הקטע עם ההרשמות והקושי להיכנס. ממש חבל שזה מה שקורה. די נשארת במקום בכל מיני תחומים - אז אולי אוי ואבוי לי... לא חושבת שאי פעם עשיתי אידאליזציה למטפל (כלומר שלילית - דמוניזציה - זה היה קל... :-/) - עדיין נראה לי שצריכה לתקן את דמותו בפנים. במיוחד עכשיו. משקלו צריך כבר לעמוד מנגד לזה שנטבע בי לעומקים בתקופות מוקדמות וגם לא לאורך שנים בעקביות ואינטנסיביות. נכון, לפעמים אני כותבת שאני 'זקנה'. לפעמים מרגישה ככה. הגוף שלי ברובו עדיין במצב צעיר וגם חלקים בנפש. בגיל עשרים הרגשתי בת מאתיים. אז אם נשווה זה כבר שיפור. היום אני גם בכושר גופני גבוה, ועדיין אנרגטית ונמרצת מאד. בגיל המעבר, אותו הזכרת בהודעה אחרת אני מרגישה ירידה תלולה יותר... אם תוכלי לשתף ולספר על הפרידה (למרות שהעניין מאד אינדיבידואלי) וכיצד נשאר אצלך בפנים אובייקט שלה כמטפלת בפנים, איך הוא מצליח לנצח את הקולות החזקים הצרובים בך, וכיצד את משתמשת בו - אשמח. כולן מוזמנות. בוקר אור, סוריקטה

הי מיכל שוב (שוב) :-) בזמנו רשמתי שבשיחת הפרידה הרשמית שלכן, את והמטפלת, דיברתן, בין השאר, על חוזקות שלך. את זוכרת אותן? את החוזקות? יודעת לפרט? מהשיחות שלי עם המטפל חובטות בי בעיקר המילים שמזכירות את האזורים הפגומים ביותר. ועד כמה הם חולים ובלתי ניתנים לריפוי. אני כן מצליחה לזכור שאנשים אחרים בעולם נותנים לפעמים מחמאות, אבל הן נראות לי מוגזמות ברמות. יאללה, בוקר אור, אני פה תוך כדי בהתכוננות לעוד יום. סוריקטה

הי אודי, בהמשך למה שכתבת למיכל - כן, שלוש נקודות זו האפשרות המקובלת - לעורר מחשבות המשך, למשל. אבל כאן בפורום עם הבאגים שלו משתמשים ברצף של נקודות ותווים אחרים למגוון מטרות, כגון כעס והרמת ידיים (שגם הם חלק משלם ודרך וכו וכו). ואני חושבת שמשנה גם המידתיות ואופן השימוש בסימנים. היכן ומתי. סוריקטה