לא מבינה למה כותב לי ככה שהוא לא מוצא....מה לא מוצא? כתבתי מחדש מיכל!
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אוףףףף הוא לא קולט אותי. נרשמתי מחדש..לא זוכרת ססמאות. לא הצלחתי בשם הקודם. כתבתי מיכל. בכל אופן...אודי, תקופה מטורפת..הייתה לי פגישה אחרונה שבוע לפני הסגק האחרון בערך...מאז יש לי תופעות ...מוזרות כנראה גיל המעבר.. איזה שם זה "מעבר" לאן??? לאן עוברים? לזקנה?? לא יודעת...עוד לא מרגישה זקנה בכלל. המחזור המדוייק כל כך אחר בשבועיים ואז הגיע בבום!!!! אחר כך הקדים בשבוע...בלאגן...הראש כואב לי בתדירות גבוהה, דפיקות לב מהירות.. ומצבי רוח...שאין לי מושג אם קשור להחלטה שלא להגיע לטיפול יותר. לפחות לא בחודשים הקרובים.... אני עוד לא חמישים!!!!!ונראית צעירה מגילי...מה לי ולזה?? אוףףףףף. לא יודעת...גם קצת פוחדת מהמצבי רוח המוזרים...לפי האינטרנט זה "טבעי".... סתם, נאחס. מליון תופעות....כאבי פרקים...ומעניין שהכל בא עם מחשבות על החיים.. עם תהיות...עם מצב רוח לא ברור. וסגר סגר סגר...שלא רואים סוף לכלום. אפילו שהתחסנתי פעמיים.....אוףףףףףףף. באתי להוציא תסכול... תודה 😬
הי מיכל, שמחה לשמוע שאת כבר אחרי מנת חיסון שנייה. יכולה לומר לך שאחרי הראשונה וגם שנייה היו אצלי תופעות חלקן דומות לתופעות של גיל המעבר שאני מכירה כבר כמה שנים טובות. ת'כלס - רופא/ת נשים יכול/ה לקבוע בבדיקת אולטרסאונד לפי מצב שכבות רירית הרחם אם נשאר אסטרוגן וגם בדיקות דם אופייניות יכולות להראות. אז נראה לי שקודם כל - רופא/ה. אפילו משפחה בתור התחלה.אם את בקטע. גיל החציון שנחשב 'גיל המעבר', כפי שבוודאי קראת, הוא חמישים. יש בחורות שנכנסות לשם כבר בשנות השלושים ויש שעד גיל 57 המערכת עובדת אצלן. טווח שכזה. מסכימה איתך בנחסיות של התופעות. אומרים שזה עובר בסוף. מקווה שאם יגיע אצלך - התקופה תהיה קצרה יחסית. וגם - הגיוני גם שבאמצע החיים 'חושבים על החיים'. כמו שאני מכירה אותך מכאן - יש פיקים קשים, ואחר כך יש רגיעה וטוב. רושמים פה - גלים. ייתכן שיש קשר להחלטה לא להגיע לטיפול יותר. למה, באמת אם הדלת פתוחה...? (שאלה גם לעצמי, מן הסתם). קשה לראות את הסוף כשנמצאים ממש בפנים. סיפרה לי אישה יקרה שיש לה מנטרה שעוזרת בנפילות. אבל כל אחת ומה שאולי ולפעמים כן מצליח לעזור אצלה. בוקר אור, סוריקטה
אנסה לכתוב לך כאן הכל. תופעות גיל המעבר נשמע לי משהו נוראי. לא יודעת..כאילו דילגתי על שלבים בגיל והופ אני כבר "זקנה"...לא יודעת..מרגישה ילדה ניצחית הפוך ממך ;) מבוגרת נצחית... רופאים לא ממש מתחברת..לרופאת נשים- צריך להיות משהו ממש אבל ממש רציני כדי שאבקר שם..פאק שלי. עכשיו לגבי הפנמה..זה גם בא בגלים. (והנה מילה שאני לא אוהבת) המטפלת שלי הייתה אומרת שזה גל שיחלוף...ואותי זה עצבן שככה אמרה. בטח יחלוף אבל יבוא שוב...לעולם לא יגמר! כך הרגשתי... היום איפה אני נמצאת? בנקודה שכן יודעת מה היא תענה לי אם אומר דבר מה...אולי זו ההפנמה. בנוסף געגוע רציני שאודי כל כך אוהב🤣..אבל לא קל לחיות בתוך געגוע. והחלטתי שהגיע הזמן שקצת לא אתנהל לפי זמני הטיפול..הרגשתי שהייתה תקופה כזו שידעתי שיש טיפול אז אמרתי טוב, אספר לה וארגיש אחרת..היום לעומת זאת למה לחכות לה כדי להרגיש אחרת??? אני יכולה להשתמש בכלים, פה אסביר. מה הם הכלים? לדוגמא לזהות את הדקה לפני הזלילה הגדולה שלי ...לבדוק למה פניתי לאוכל? מה הוא משרת עכשיו? וכו'. כלי נוסף הדקה לפני הנפילה, אני חושבת שרובנו מכירות את ההלקאה העצמית, מילים שאנחנו אומרות על עצמנו ונשאבות..ונכנסות לדיכאון . אז שוב מה קורה בדקה שלפני? למדתי לזהות... לומדים בטיפול הרבה..כמו שאמרת מנטרות שעוזרות. לי עוזר מיינדפולנס שיטה שעזרה לי.. או במקרים ממש קשים היא לימדה אותי להרגיש את הכאן ועכשיו. ועודהמון כלים. לכל אחד ארגז משלו.. אני בטוחה שיש לך כלים...וגם כח להפעיל אותם. . מקווה שהבהרתי והבנת.. ובגדול למה לא לפנות אליה ? כי עכשיו הגיע הרגע לחוש לבד! להשתמד בכלים ולראות...תמיד היא תקבל אותי! תמיד! כייף לדעת את זה. לא? שלך באהבה, מיכל.
הי מיכל, אני לא מרגישה היום מבוגרת נצחית. נראה לי. מרגישה מעין חסרת גיל. משייטת בין לבין. כך גם אמר המטפל בשעתו ואני מסכימה. הקטע של הזקנה מתייחס לחזות החיצונית בעיקר - קמטים, שיבה, השמנה בטנית. כאלה. התנוונות (אטרופיה) של האזורים הנשיים ומה שנלווה לכך וכו'. מניחה שלעתים אני משתמשת במילה 'זקנה' גם בקטע של טיזינג. כי ת'כלס אני לא כזאת זקנה. גם אני לא אוהבת את המילה 'גלים'. נכון, אז גם אצלי הנה עוד מילה. בבקשה. :-) ובכל זאת גלים - יש לי שפע של גלי חום בטירוף, כמה בשעה, וגם לאורך שנים. זה נחשב המון, והם משבשים עוד יותר את הלילות, ואכן חוסר ויסות הן בטמפרטורת הגוף, ומניחה שחלק גם קשור למצבי רוח פחות יציבים. תכננתי לקבל טיפול הורמונלי, ועד שהבדיקות אישרו נכנסה הקורונה ועצרתי. הזיהוי שלך, של הרגעים שלפני, שכתבת עליו - ממש חשוב. כלי מרשים. כיף לדעת, כתבת - מחמם לב לשמוע. אולי אלמד עוד. המון תודה על השיתוף המושקע. אחזור ואקרא. מותר לומר כל הכבוד על ההישגים? ככה בעדינות. תודה, יפה שלי - רשמת דברים חשובים מאד, שלך, סוריקטה
לא כתבתי לך בקשר לחוזקות... אז בוודאי שזוכרת!!!! שכבר הצלחתי לצאת ממצבים דומים, שאני אמיצה!! והזכירה לי את רגעי האומץ. שיש לי מי שלצידי, שאני לא לבד! שאני התקדמתי (בדברים שלא חשבתי שאתקדם בכלל! )וזה סימן שיש לי כח להתקדם ויכולת ((מאמינה שגם לך!) ושאני מאמינה שלא יעמידו אותי בניסיון שלא אוכל לעמוד בו! וכבר עברתי מצבים קשים בחיים וזה "רק" עוד מכשול שיש לעבור. זה בגדול. מאמינה שלך יש הרבה חוזקות!!!, חבל לזכור רק את הקושי שבטיפול. אני מאוד נאחזת בטוב שקבלתי בטיפול ולא במה שאמרה שכנראה ישאר תמיד. וכן, גם לי יש כאלה תקיעויות...כנראה לכולם יש.... באתי לעודד ויצאתי מעודדת...תודה סוריקטה שנתת לי להזכר בחוזקות. נסי גם ;) יש לך הרבה כאלה!! את גיבורה אמיתית לדעתי!!! אודי, בכל זאת מילה על גיל ה"מעבר"??? והאם מצבי רוח והרגשת נאחס קשורה לגיל?? והמון חשיבה על החיים. ...תהיות...התמודדויות עם ירידות ועליות. ...והסגר מחרפן אותי כבר!!!
הי מיכל, מאד שימח אותי שנזכרת והצלחת לגשת לאזורים החזקים והמרימים מעלה שלך. ממש יפה. כל הכבוד! אצלי קצת שונה. רשמתי פעם שאין לי מנוע. עם זאת, מניחה שניתן למצוא גם אצלי כל מיני. כשם שכל אחד אינו מושלם גם לרע. בכל אופן - על גיל המעבר את יכולה גם לשאול אותי. ניסיון של שנים :-) אגב, להערכתי אני נחשבת כבר בפוסטמנופאוזה, אבל מי סופר. אז כן, חוסר ויסות במצבי רוח יכול מאד להיות קשור לכך. גם לכך. ואני מאמינה שלמי שרגישה כבר מלכתחילה מועדת לסבול מזה יותר. יום נעים - פתחו את ההגבלה של הקילומטר אז הלכתי רחוק - לים. שלך, סוריקטה