כואב לי קשה לי אני בלופ שלא נגמר
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
ראשית סליחה שלא קוראת כלום ולא מגיבה באמת במקום שבקושי מכיל את עצמי כותבת כי חייבת אחיזה אבל לא מצליחה להאחז בשום מקום בחצי שנה האחרונה הטיפול שלי עלה על שרטון אני נאבקת נלחמת בשיניים וגם היא מצד אחד אני מובסת אומרת לעצמי שהגיע הזמן לזוז להתקדם לשחרר , עוד טיפול שנגמר מצד שני אני לא יילך אני נלחמת וגם היא כאילו יש עוד על מה ...אז אוטימית שכמוני דוחקת אם מדברים על מה לא נגיד למטפל אז הטיפול הזה כולו שקיפות וכנות ואני בהחלט כן אומרת והכל גם שלא נעים העניין הוא האיך , אז הכל מדובר הקנאה , תחושת הפגיעה תחושת ההתעללות תחושת הלא רואה , הקשר הזה שלהן שהורס לי כל פינה טובה בנשמה . באסה , פשוט .....לא יודעת למה כותבת ומה צריכה אולי שיגידו לי שהכל יהיה בסדר שיש באמת תקווה אבל אתם אפילו לא יודעים על מה מדובר כי אני לא יכולה זה יחשוף אותה אותי את הקולגה . מצב הזוי שממי שאני נפגעת הוא גם היחידי שיכול להושיט לי יד זה כל כך משחזר את הבית שלי שמצד אחד דאג לי ומצד שני כל סובייקט שם עשה כרצונו גם במחיר פגיעה בי . השילוב הזה הקשר הזה מהיום משחזר לי את העבר ואני הופכת להיות יותר ויותר אובססיבית מול הקשר הזה ...ואני יודעת שזה קשר מקצועי שרק ילך וייתחזק כלומר אין לי ברירה אלה לבלוע את הגלולה ולהשתדל לו לחנק או לסגור טיפול ולשחזר בריחה ונטישה ואז אני יהיה במצב כאילו לא עשיתי כלום כל השנים האלה . אודי , יש לך שיר שיהיה במה לאחוז שיוציא אותי מהמקום הזה למקום שיכול להביט בסיטואציה מעיניים אחרות מזוית אחרת
הי אביב, בלי יותר מדי מלים, מצרף שיר נפלא של אהוד בנאי. https://www.youtube.com/watch?v=20iLeI-_FYM אודי
פשוט תודה חזק , עוצמתי וסידר לי את הראש גם הוציא ממני המון מילים
אביבוש אהובה לופ שקשה לצאת ממנו באמת קשה ולהפגע ממי שבאמת רק יכול להושיט יד ולעזור... מרגיש כאלו אין ריצפה לעמוד עליה ... אהובה שאת זה יפתר כי אינך משאירה דברים לא פתורים מאמינה בך ובדרך שלך למרות שהיא קשה מלאת מהמורות ובטוחה שתקבלי עוד מילים מחסקות יותר ממה שאני מסוגלת לחזק אותך אבל יהיה בסדר .. כן נכון ...ששורש הרוע פשט זרועות של תמנון ונוגע בכל מקום שאת רק פותחת עינים אבל את לוחמת בכל איבריך וגם מזה תצאי.. אוהבת חטולית