כשאתה חושב שיש מישהו קרוב
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
בחיים שלך ואז אתה מבין שלא. שלא משנה מה, אני לבד. ולא משנה מה אני עושה שום דבר לא טוב ולחיות זה כבר לא כזה ברור מאליו
הי חנה, את פוגשת את עוצמת ההצטרכות שלך מול מגבלות המציאות - וזה מפיל אותך לייאוש ולוויתור. אני משער שלא הכל זה או שחור או לבן... אודי
הי חנה, חושבת שיש כל מיני דרגות של קירבה. וכולן, אפילו הקרובות ביותר, אינן מושלמות. גם אני מבינה מאד את הקושי לקבל חלקיות, במקביל לכך, שגם ידעתי , כביכול, להסתדר עם חלקיות רבה מידי מידי. מכירה מחווייותיי את המקומות אותם את מתארת. בעיקר ברגעים בהם רמת החרדה גבוהה (במילים עממיות - 'בלי עור'), ומה שקורה בשטח נחווה בדרגות כאב בעלות משקל רב. ואז באות ההגנות :-) שיהיה בוקר אור וסופשבוע נעים. סוריקטה
תודה יקרה!! את יודעת עכשיו התכתבתי עם החברה הזו, ופתאום הכל עולה שוב הכאב מציף