מערכת הגנה הקפית
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אודי קצת שאלה מורכבת אולי לכאן ובכל זאת אנסה לפשט . אם אני יוצאת מתוך הנחה שכל חלקי הנפש שלי נוצרו בכדי להגן עלי , כרגע לא חשוב הדרך ואם היא נכונה להיום או לא. אם אני לוקחת את החלקים המתעללים (ששומרים על דמותו של אבא חי קיים ומתפקד) ומולם את החלקים הקטנים הפגועים החרדתיים. .. .. אחת הדרכים שהבנתי שהחרדה מתגברת זה כשהחלקים המתעללים מפחידים את הקטנים מבפנים בכל מיני תרחישי זוועה וככה מנסים להרחיק מאנשים מהטיפול .... .. .. מה שבעצם אני מנסה לשאול , אם שניהם חלקי נפש שלי , זה מול זה איך אני מייצרת בטחון במקום החרדה . מבלי להיעזר באחראי המבוגר. כרגע לא עוזר להסביר להם שזה לא יקרה , המתעללים מפעילים כנראה כוח חזק ביותר , אני לא שומעת את השיח הפנימי בן החלקים אני רק מרגישה לחץ , רצון לבכות ,חרדה ורעש בראש מטורף בעוצמתו ... .. .. הסרטים שהם יוצרים אני חייבת לציין איכותיים , מדוייקים ברמות מפחידות עד הפרטים הקטנים ביותר.אותם אני רואה ומרגישה 😭 בגוף .(המטפלת תרביץ תגרש וכו ) ... .. לפחות אני מתחילה להבין את המבנה הפנימי ..סליחה מראש אם לא לכאן . אביב
הי אביב, אודי וכולם - ראשית - אביב, רשמתי לך תגובה למטה, כבר מזמן, והיא מאחור ואולי טרם התפרסמה, אודי - תוכל לבדוק אם הגיעה למערכת? וסליחה... שנית - את יכולה לתאר לעצמך שאני מכירה מאד את החוויה אותה את מתארת. אם הטיפול מצליח להתמיד שנים, והמציאות כן מראה אחרת, וגם קצת קצת מצליחים מעת לעת לראות זאת, וכך באופן מתמיד ועקבי ואולי אפילו אינטסיבי, יש סיכוי שלפעמים תוכלי לראות משהו קצת שונה. יש סיכוי שהמשקל של הדמות המטפלת החדשה ייתן קצת כובד מול משקל הטונות של הייצוג הפנימי הסדיסטי של האבא המקורי שייתכן שמושלך על המטפלת, ויטה את המאזניים. לפעמים מצליח יותר ולפעמים, כמה מצער, פחות. הטיפול מתישהו מסתיים, ולו רק משום שהזמן עובר והצדדים מזדקנים ועוד, וזו נקודה קריטית, בעיניי. במיוחד לעניין שתיארת. לפעמים יש צד שמבקש שהזמן יחזור לאחור, והתיקון באופן בלתי מתפשר יהיה רק מול הדמות המקורית ולא יעזור שנדע לדלקם שהמשאלה אינה ריאלית. מנסה להסביר גם לעצמי, את יודעת. מקווה שבסדר שרשמתי. סוריקטה
אביב יקרה, סליחה שנדחפת רק להגיד שכל כך מוכר ומזדהה... הלחץ התמידי, הרצון לבכות והרעש המטורף בראש כל הזמן. זה לא מפסיק. אולי יותר כמו מערכת תקיפה הגנתית. תודה שנתת מילים גם לי איתך שירה
שוב אומר ברור שטוב שכתבת .... קודם כל שימחת אותי למטה , איזה התקדמות איזה יופי של מקום מרגש מרגש מרגש ... אני חייבת להגיד שגם בכתיבה כאן חשה ברכות יותר , קבלה ... ובהחלט כל מילה מדוייקת ונכונה לאט מקווה שנצליח לתת משקל גדול יותר לבריא מאשר לחולה למילים חיצוניות שמופנמות מאשר למילים שכבר הופנמו פנימה ... מה שאפשר כמה שאפשר .... תודה אביב
תודה שכתבת אני מנסה להפסיק לפחד מהם להפסיק להתנגד להם לקבל אותם כחלקים שווים במערכת שהפנימו דרך לשמור עלי , מנסה להבין את הסיבה ומה התועלת מבחינתם ... אני חושבת כשפחות מפחדים מהם או נרתעים הם הרבה פחות תקיפה הגנתית ויותר הגנה הקפית ...כמו השומר על גדר המערכת ....
הי אביב, ישנם חלקים נוספים: אלו הבוגרים, שמבינים את הסיטואציה במונחים ריאליים וגם אלו הקטנים שיודעים וזקוקים לתת אמון. מקהלה, לעתים עליזה, לעתים פחות. אודי