באמת נראה מאוד שקט פה

אודי- איך יודעים מתי לסיים טיפול?אני בדיכאון אבל מטופלת בכדורים. יש נפילות, אבל פחות עמוקות וארוכות מפעם ואני מתלבטת אם לא הגיע הזמן לנסות קצת לבד... בעיקרון תמיד אמרו לי שבמצב שלי צריך להיות בטיפול כל הזמן....

היי רוני לא יודעת מי אמר לך שבמצבך ( לא יודעת בדיוק מהו ) ..שצריך להיות בטיפול כל הזמן.. ומה זה בדיוק אומר כל הזמן ? אני חושבת שכדאי להתייעץ עם המטפלת שלך על מצבך כעת ולשמוע מה תגיד לך חטולית

הי רוני, שקט (ואולי גם כל כך) גם אצלי. אין לי תשובה מתאימה, ואולי גם אין כזאת - בכל אופן אומר לגביי מניסיוני - לבד - לא בטוחה. כלומר, לפעמים יש אנשים שמרגישים שיודעים לזהות מתי הם יכולים לזרום עם רעיון כזה, אבל - הייתי ממליצה תמיד לשתף את הרופא ואת המטפל בשיחות בכוונה ובתהליך. גמילות מכדורים נוגדי דיכאון היו לי. על דעת הרופא. נו, אולי כי אני פחות יוזמת, היעדר מנוע, אולי. וגם, כנראה, לרוב או תמיד מרגישה שהעיתוי לא מתאים. מאד לא מתאים. הרופא שלי פחות אוהב שלוקחים תרופה ספציפית מסוג זה באופן מתמשך לשנים. יש סיבות מגוונות שפחות ממליצות להיות עד אין קץ, וגם נכתב עליהן. אחת מהן היא פיתוח עמידות בפני תרופות נוגדות דיכאון, נוספת היא נזקים לכבד, ללב ולמערכות שונות בגוף וועוד. אפשר לעבור לתרופות אחרות, אפשר גם להתחיל מחדש. וכמו שאומרים תמיד - מסתכלים על כף המאזניים של נזק מול תועלת פר אדם ובתקופה בה הוא שרוי. לא משחקים כאן. אם מסוכן מידי - אז לא. הגמילה אצלי ארכה כמעט שנה והייתה קשה מאד. מי שרושם לי את התרופות מעיד על עצמו שאינו חזק בתחום ומציע מעבר לרופא/ה אחר/ת. לי המעבר מורכב. בינתיים אני כן נעזרת בתרופות מסוימות כדי להצליח לישון קצת בלילה. בנוסף - איש השיחות שהיה לי גם חושב שלטיפולים נפשיים בשיחות צריך להיות סיום ופרידה. וכה נעשה אצלי. גם סוג של באופן חד צדדי להרגשתי. ונאמר עליה - אמיץ. וגם, כפי שרשמתי קודם, ההרגשה שלי היא, שהעיתוי מאד לא מתאים והתגובה שלי, בינתיים, כבר חצי שנה, נוראית למדי. אז בסיכום - רשמתי המון מילים - והכי מתחשק לי לכתוב - אין לי מילים. אפרופו שקט. אני כן חושבת (מפנטזת) שבאופן מסוים חלקנו צריכים 'להיות בטיפול כל הזמן'. במיוחד מי שחסר לו אובייקט פנימי מטפל / חומל. משהו ירגיש שמטפל בנו תמיד בדרך כזאת או אחרת. מחשבות בוקר, וואו, צריכה כמעט לצאת לעבודה. סוריקטה