היי אודי, אבקש לשאול את זאת.
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני בן 64 שנה, רווק ובלא צאצאים. האם תוכל בבקשה לומר לי כיצד מוגדרות במקצועך 3 התופעות שלהלן? א. בגיל 15 חוויתי תחושת "דיזיניס/ריחוף" למשך שנה, (שלא פגעה בקואורדינציה וכד') + תחושה שביני ולבין סביבתי מפריד קיר זכוכית שקופה ועבה, אך שאינו מונע אינטראקציה עם הסביבה ואנשים, אבל היה קיים בתחושה. ב. בשנים האחרונות, אני מביט בתינוקות וחש אהבה אבהית/סבאית עצומה כלפיהם, ויחד עם זאת אני חש ברחמים עליהם מפאת הכאב והצער המצפה להם בחיים, כמו נטישת בת/בן זוג ואובדן יקיריהם. ג. אני מביט בזקנים וזקנות, ורואה אותם בדמיוני כילדים קטנים ותינוקות כי ברור לי שבכל אחד מהם/ן קיים התינוק והילד הקטן שהיו, ואני חש כלפיהם באהבה אבהית גם כן. ברור לי שמדובר במידע טכני ולא באבחון, אז אנא הרגש חופשי להשיב את שאתה חושב שיש להשיב. בתודה גדולה ובברכה.
שלום איילי, התופעה הראשונה נשמעת כמו חוויה דיסוציאטיבית. לשני הסעיפים האחרים איני יודע להתייחס ללא הקשר נוסף, מעבר לפתיח שלך... אודי
תודה רבה אודי.