אודי שירה מיכל וסוריקטה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
עכשיו רק ראיתי את הברכות שלכם תודה רבה מאוד מעריכה שימח אותי פתאום הבנתי שהזדקנתי בעוד שנה ..זכיתי מן הסתם..צוחקת אבל כן ..מגיע זמן שפתאום מתחילים להבין שהגיל הוא ענין גדול כשמגיעים לגילי.. כי הגוף מתחיל להתעייף ממחלות..לפעמים גם הסבלנות..שלא לדבר על הזכרון..ותכנים של החיים משתנים בהתאם..כן ..רציתי לומר עוד משו אבל ברח לי.. אני לא יודעת מה לומר על הטיפול שלי ..כלומר..כן מרגישה שהוא טוב מכל מה שחוויתי עד היום למען האמת ..ועברו כבר מספיק חודשים שאוכל לומר כן המטפל הזה נוגע בעדינות בתכנים שלי לא ממהר עוזר לי המון לעשות סדר בבלגן שהייתי בו עד היום אף אחד לא נושף לי בעורף על ט.17 המהוללים שהיו נחלת העבר ..רק במזכירות מעדכנים אותי מתי נשלחה חוות הדעת של המטפל וזהו !! אז אני מהבחינה הזו רגועה יותר וזה המון עבורי תודה רבה לכולן לכל מי שקראה עד כאן ואולי גם נשתמע ? אוהבת חטולית❤❤
הי חטולית, נפעמת לשמוע על החוויות המרגיעות בטיפול שלך. קצת נחת לעת היות מבוגר בשנים, לצד הכאבים הכרוניים. איתך, סוריקטה
חטולית יקרה, יש איזשהו רוגע בלדעת שאין מי שלוחץ עלייך להביא טפסים וכו'... זה מזכיר לי שגם אצלי בהתחלה בהתחלה מספרי הפגישות היו מוגבלים בגלל קופ"ח. והרגשתי שחייבת לסיים טיפול..והיא ברוגע שלה פשוט נתנה לי להמשיך טיפול בדרך אחרת ועזרה לסדר את הכל כדי שאמשיך.... כמה טוב ורגוע נשמע הטיפול שלך. מיטבי..