קושי לשמור על אורח חיים בריא.......

היי אודי וכולם, הייתי ו(עדיין)שמנה כל חיי..תקופות יותר תקופות פחות..דיאטה מגיל 14-15 בערך ומאז יויו. בטיפול בשנה הראשונה עליתי במשקל (די נוראי) ואז לאט לאט נשרו ממני הקילוגרמים..משהו נרגע בי..ויכולתי לשמור. היו כמה שנים בערך 5 שאפילו שמרתי על המשקל והרגשתי נפשית טוב יותר... ואז התחלתי בקורונה לפני שנה וחצי בערך לעלות שוב . אמנם לאט אבל עלייה... ואורח החיים הבריא הלך ונעלם לו...תנודות במצבי רוח היו כמובן וזה די הולך יחד.. הייתה לי שנה קשה בעבודה השנה..בסופו של דבר הוציאו את ההיא..וגם את שותפתה. שזה נחמד. גם אני עוברת מקום בעבודה חושבת שזה הכי טוב לכולם... אבל לא מצליחה לחזור אחורה. לאורח החיים הבריא, לאכילה הנכונה, לספורט. אני שונאת ספורט..העולם נחלק לדעתי לאנשים שפריקים ואוהבי ספורט, אנשים שבסדר אין ברירה ועצלנים כמוני ששונאים להזיע. אני שונאת להזיע..בכלל באופן כללי עושה לי רע ממש. אז שחייה הייתה חביבה עליי..אבל גם שחיה אין לי חשק או רצון לחזור לזה .לא מבינה כל כך למה.. לא במצב נפשי רע כל כך.דווקא אני בסדר. ולא מסוגלת להוריד או לפחות לעצור את העלייה הזו במשקל.... אשמח לתובנות🤔

מיכלי מבינה אותך כל כך ומזדהה עם הנושא של היויו בעליות וירידות במשקל גם אצלי ככה נכון צרת רבים אינה נחמה אך אולי את לא במצב מצאים כעת לרדת במשקל שוב מסכות וכו מאמינה שכשיתאים לך כבר תמצאי את עצמך בדרך לשם חזרה גמני מחכה חטולית

הי מיכלי, את יודעת - בהמון דברים לא הצלחתי - אבל דווקא שמירה על הגוף הוא הישג של הטיפול שהשתמר אצלי לטווח ארוך. הייתי מציעה לחשוב אלו הישגים *כן* השתמרו אצלך לאורך זמן. חוזקות - זוכרת? ;-) שלך, סוריקטה

וחשבתי על תגובה מסוג אחר לגמרי. למשל, שדווקא המחמאות וההקלה וההתפתחות הטובה מייצרים 'חולי' באזורים מסויימים. זה מה שעלה לי בראש עכשיו.כיוון לחשוב עליו. אולי במקרה ייתכן קשר כזה. או שלא. סוריקטה

סוריקטה יקרה, הורדה במשקל זה לא "השג"של הטיפול.לא לשם כך הלכתי. .זה פשוט נוצר וקראנו לזה "תופעת לוואי" טובה אמנם..של הטיפול. זאת לא הייתה מטרה בטיפול עד שזה התחיל להיות מדובר ואז זה כן הפך למשהו בטיפול... זה מאוד מוזר..כאילו "לא אכפת לי שאני משמינה"...לבין מאוד אכפת לי..ורגשות אשם שהשמנתי/אכלתי.. לא יודעת .זה די נמאס לחשוב על זה כל הזמן.....אישו. כאילו להתעלם ואז שוב להרגיש,רע... וחטולית בקשר לזה שזה יגיע שוב. לא יודעת..צריך מוטיבציה וכח רצון שהתמסמס לו. מצד אחד רצון מצד שני אם הייתי רוצה הייתי עושה נכון??? מתוסבכת..

מיכל יקרה, בטוחה שיש דברים עמוקים אבל יש גם עניינים פיזיולוגיים כמו חילוף חומרים וגם גיל... מזדהה עם השנאה לספורט לא חושבת שכל זה רק עניין של רצון, זה םשוט מדי, אבל אולי עניין של תזמון. אולי אם תוכלי להניח לזה קצת, כי לפעמים ככל שחושבים על זה שצריך לרדת במשקל זה הופך לעיסוק מכביד ומעיק שמסיג תוצאה הפוכה. אולי לחשוב רק על בריאות ולנסות לכוון את התזונה לשם. מאוד מכירה את המלחמות האלה ותחושת האשם שהן מייצרות. שלך שירה

מיכל ואודי, הי, לפי מה שרשמת, אודי, כנראה שאיני מתאימה להגדרה של שומרת על אורח חיים בריא, אז מסתבר שהטעיתי ועמכם הסליחה. מיכל, גם אצלי עניין המשקל לא היה הכותרת של האישיו שבגללו הגעתי להתחיל טיפול. נו, מה זה משנה, להתראות, סוריקטה