אני בגוף שלישי......
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
הי אודי וכולן, אחרי תקופה ארוכה של תקיעות בלתי נסבלת ויאוש גדול, יש קצת תזוזה. זה התחיל כשהחלטתי מתוך היאוש לנסות לקבל את המצב ואותי, אבל לא ממש הצלחתי. אחר כך אמרתי למטפל שאולי צריך לעלות למעלה ולהסתכל על הסיפור שלי ממעוף הציפור, לספר אותו באופן שונה מזה שאנחנו מספרים אותו כי אנחנו בתוכו כבר הרבה שנים. לא בטוחה שהבנתי מה הצעתי, אבל דברים התחילו להכתב כתבתי על עצמי ואת עצמי בגוף שלישי וזה איפשר לי לא רק לתת תוכן אלא גם קצת יותר להרגיש, או לחוש חמלה כלפי הדמות עליה אני מספרת. לתת מילים לא רק מתוך הכאב אלא גם על הכאב, לתת פרשנות לסיטואציה מבחוץ ולא מתוך שיפוטיות הרסנית פנימית. אני מנסה. מקווה שהנסיון הזה יוביל לשינוי. היה לי חשוב לשתף אתכם. שלכם, שירה
שירה יקרה, תודה על המילים למטה...וההזדהות. יכולה לומר לך שאני הפוך ממך התחלתי בריחוק ובגוף שלישי...זה היה "הילדה הזאת" וכו'..לאט לאט זה היה אני...אז מאמינה שלאט זה יקרב..בהצלחה.
רעיון נפלא פשוט נפלא כל כך שמחה שזה עוזר לך לפתוח ולכתוב גאה בך אהובה כל הכבוד לך חטולית
איזה מרגשת שאת בהחלט כתיבה עוזרת ומקדמת ומאפשרת מקומות שהחלקים המתנגדים לא מגיעים אליהם גאה בך ממש שאת לא מוותרת
שירה יקרה קראתי אותך ולבי שמח בשבילך. נראה לי שמצאת לעצמך דרך להתחבר... כי כאשר משייכים את הסיפור שלנו אלינו זה מרגיש גדול מדי וקשה מדי לשאת ולהכיל ואת מסתכלת מזוית שונה... זה כאילו את אבל לא באמת ואולי מרגיש יותר קל ויותר בטוח לגשת כך בינתיים. לאט לאט את עושה דרך. תודה ששתפת אותני. ינשופים
הי שירה אהובה, מקשיבה לך. מניחה שלכל אחת ואחד יש דרך ייחודית מתאימה אישית יחסית. דרך ועיתוייה. הלוואי. שלך, סוריקטה
תודה על המילים הטובות והמחזקות שכתבתם לי כאן. תודה על המקום הזה שמאפשר. שלכם שירה