שבוע טוב,
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
הי כולם, שבוע טוב ואנרגטי חיובית לנו, עם הקלה בגלים (וגם בגל החום האובייקטיבי). שלכם, סוריקטה
איתי בשקט. אמצע שבוע נעים. סוריקטה
איתך גם, סוריקטה יקרה, אם אפשר, בתוך הגלים.... אולי תרצי לספר? שירה
אתך כאן בשקט ספרי איך כמה שנכון לך אביב
הי, העדכונים קשורים לעולם האמא המדרדרת, הטיפול בנושא סוף סוף, הנוכל המטריד ההוא שמסתובב שם בין הרגליים ומזיק. יודעת רק מרחוק, לא בטוח שעבורי ניתן לגשת במצבים כאלה. אבל, אולי, יכולה להבין מדוע כולי בחילה ותלישות. לצד זה היה הניסיון האובדני הכושל של אבא. לצד זה מה שקרה עם הטיפול, וגם אירוע המוות היחסית טרי עם אחד מיצורי הבית שהם איכשהו חלק ממני. מאד מאד בודד. ואולי בסוף הסלע הענק והחוסם יפנה מקום. אבל לי כבר לא נשאר כוח. והדברים החשובים לא יהיו עוד לעולם. מה תהיה המשמעות של זה? מה נזכרתם עכשיו. חמישים שנה לעזאזל. סוריקטה
רק להגיד שקראתי ואתך כאן בשקט בשקט כל כך מבינה את הכאב הקושי והבדידות חיבוק אביב