תחושת לבד וגם המציאות......

הרבה זמן מתאמצת להחזיק מעמד מתאמצת כל כך חזק מאז תחילת הקורונה יותר ויותר נסגרת בתוך עצמי. המגע היחיד עם עולם החיצוני הוא בעבודה שלי ועם המטפלת פעם בשבוע הלבד הוא כואב כל כך גם לא מצליחה לשמור על קשרים בכלל

תקופה קשה מאתגרת חיבוק לכולך ,כל כך מבינה אותך אביב

הי ינשופית, טוב שיש מציאות. במינונים שאת מסוגלת. איתך, סוריקטה

המטפלת מקשיבה ומקשיבה בשקט אבל תשובות אין לה המצוקות גדולות בין הפגישות בקשתי ממנה לא פעם לעזור לי לתת כלים שאוכל להתמודד טוב יותר אבל היא כל הזמן מחזירה את האחראיות אלי... אני לרוב במצוקה מתמדת.. אין לי כוח לעזוב את הטיפול וגם לשאר לא כל כך מועיל..

הי יקרה הלבד יכול להיות מאד מאד כואב. מבינה אותך מאד הרגשתי כך תקופה מאד ארוכה בחיי, וגם עכשיו לעתים להיות פה גם עוזר לפעמים להרגיש פחות לבד ומאמינה שזה עולה בטיפול לא מעט . לפני כמה שנים הלכתי מספר פגישות לפסיכיאטרית וזה הדבר העיקרי שהפריע לי היה הלבד בשבתות. והיא אמרה לי כזה (חצי בצחוק אולי) שאין תרופה ספציפית לשבת.. לא ידועת למה זה עלה לי דווקא עכשיו יש לך אפשרויות או הזדמנויות להכיר אנשים חדשים או להיות יחד עם חברים שכבר מכירה?

ינשופית מתוקה זמנים קשים עם הקורונה מבינה אותך .. לא פשוט לעבוד עם חולים שעלולים להדביק צודקת אייך הולך לך בטיפול ? לבד כן כואב מאוד גמני מרגישה תקופה כבר לבד .. חיבוק יפתי עד אליך חטולית