הרבה פרידות קטנות............................
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
היי כולם, כנראה סוריק יקרה (זה בסדר הקיצור?) את צודקת, אולי הפרידה הייתה צריכה להיות ככה..עיבוד ארוךךךך כמו כל הטיפול ;) אולי הייתי זקוקה להרבה פרידות קטנות... ואודי יקר, כן פרידות הן כאלה. וואו סוריק מאוד מאוד מעריצה את האומץ והתבונה שלך בפגישה עם אמא..וואו. ולכל מי שמרגישה לבד, זאת הרגשה קשה לבד וכולנו יכולות להתחבר לזה ולא משנה כמה אנשים יהיו סביבנו.. למספיק למצוא אדם אחד קרוב אלינו שיעזור להפיג את הבדידות גם אם אנחנו בטוחות שהוא לא יבין לנסות כדאי גם ככה מרגישים לבד לא? מה האלטרנטיבה? מקווה שכולכן תוכלו למצות את האומץ והגבורה שבכן. כבר הוכחתן זאת בעבר, מאמינה בכולכן!!!!!! וואו..לא שיערתי בחלומות הכי טובים שלי להגיע לאן שהגעתי בחשיבה שלי היום..בהתמודדות. אגלה לכן שלא ממש האמנתי בטיפול בהתחלה ולא רציתי להיות בכלל שייכת ל"מטופלת" הרגשתי פגומה בכלל שהלכתי לטיפול..והיום אני גאה בזה שהלכתי ואני יכולה לומר כן עברתמ טיפול והוא היה מצויין!!! ונפתחו בפניי אפשרויות, נפקחו עיניי בראיית הטוב. בהרגשה..ובמיוחד בקבלת עצמי כמו שאני! בהכלת עצמי וכן הרבה יותר מודעת לעצמי. מאחלת לכולכן הרגשה כזו טובה! (וכן, יש בעיות אבל מתמודדת אחרת איתן, הן כבר לא נראות כסוף העולם או תהום ) תודה גם לך אודי ולכולכן על המקום הנפלא שתמיד מראה לי אפשרויות חשיבה וכיווני חשיבה שונים. אלופים❤