הי...

הי כולם, כאילו אין לי מילים ובה בעת יש המון מהן. בלבול. על המאזניים מאבק בין מה שלמדתי שנים בשיחות למשיכה ההיא ללהבות הארורות והמסוכנות של פעם. לא יצא כלום ושום ומאום מפעם. לא שפתאום הכל ייסתדר. כאב בלתי נישא. ומה כן? שאלה טובה... איך אצליח להגיע למה שירכך, יעודד, ירגיש טוב ובעל משמעות. בדידות ותלישות ודי עם הלא פייר הזה. סוריקטה. הנה תעדתי קצת.

נכון כואב מה שלא היה כבר לא... באמת לא פייר מה כן יכול לרכך לעודד שירגיש טוב ? (כמעט שומעת את אודי אומר..) מה את אומרת מה יכול לעזור ולעודד בדידות הי כמו מחלה שממענת לעזוב במיוחד בגילנו המתקדם מה אומר לך ? אולי חוג לריקוד? כך תצאי מהבית אולי משהו אחר ללמוד העיקר לצאת מהבית.. כן חוזרת על עצמי לא יודעת מה אפשר להציע לך שאינך יודעת חטולית

הי חטולית, הי אודי - תודה שהתייחסתם לדבריי. חטולית - דווקא ההחזרה של השאלה אליי הייתה מורידה אותי מדעתי. נראה לי. כי אין לי מענה לזה. ואודי - קשה לי להאמין שיש שיח או דיאלוג. מנסה לעשות דברים שבזכרון שלי הם טובים. וכלפי חוץ נראה כך, אבל איני מרגישה אותם ככאלה. לילה טוב (כן, כן, בוקר עכשיו) שלכם, סוריקטה

מצטערת יפה שלי לא התכוונתי שכך זה יכתב אבדו לי המילים שחשבתי ויצא כאלו כתבתי אותם שוב .. מצטערת נשמה חטולית