הלבד מתעצם בחגים.....
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
קורונה לבד ועכשיו חגים ועדיין לבד יש ילדים נשואים שלא מזמינים אותי גם לא בשבת וגם לא בחגים ואף פעם לא חגים . לבד. למרות עשרות שנים של טיפול.. כואב ברמות שאי אפשר לתאר.. תודה על המקום הזה שאפשר לשתף הכל תודה שנה טובה לך אודי וכולם
כאב מוכר, ינשופית יקרה... אישית, השנה הלבד אולי יהיה טוב לי. לא יקום העולם הישן, כנראה. אבל אולי משהו מהחדש. שלך, סוריקטה
ינשופית מתוקה שלי כואב ומצער לשמוע שאת תמיד לבד אין ספק שתהיה לך שנה קלה וטובה יותר בשנה החדשה עם חום ואהבה שמגיע לך חטולית
כואב מאוד נוגע לבד ויחד יחד ולבד חגים שמחה או כאב אוהבת אותך ואתך וכל כך מבינה אביב
ינשופית יקרה, אכן קשה מאוד לבד..במיוחד כשמצפים מהכי קרובים. מאמינה שאת יודעת כיצד הדברים התגלגלו...אולי עוד יהיה ניתן לשנות את הקשרים עמם? לנסות להתקרב? מקווה מאוד עבורך שתמצאי גם את היחד..לפחות כאן, גם אם וירטואלי כולנו יחד.
תודה לכן בנות- סוריקיטה, חטולית ואביב יקרות בדיוק הבנתי משהו... שהלבד שבפנים) הנתק מהחלקים שבתוכי) משקף גם את המציאות שבחוץ..
ינשוף אהובה, כואב מאוד לקרוא. אני חושבת שהבדידות הגדולה היא בפנים. גם כשהבית עדין מלא בודד לי מאוד. אחד המחירים הכבדים של שנים של קשיים נפשיים. מאחלת לך שהחגים יעברו בקלות. שנה טובה שירה
הי ינשוף, זה באמת מכאיב מאוד, וכפליים בחגים - שם עולה ובולטת יותר הלבדיות. שנצליח להרגיש יותר ביחד, היכן שאפשר. אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
