חוסר שביעות רצון מהאח שלי

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

04/10/2021 | 08:51 | מאת: מוטי33

אני אוטוטו בן 34 והוא בן 35 וחצי, יש לו מחלת נפש והוא היה ב - 3 אישפוזים פסיכיאטריים ברמב"ם ובטירה. יש לנו יחסים טובים כבר מגיל 0. כשאני מבקש ממנו שלא רק אני אכניס ואפרוק מדיח ושגם הוא יעשה את זה , הוא בדרך כלל מסרב. גם כאשר אני מבקש ממנו ללכת לקנות משהו הביתה במקומי הוא לא רוצה לעזור, גם לא רק מצרכים מהסופר מרקט אלא גם ממקומות שהוא רגיל אליהם כמו מהבית מרקחת, המאפייה וחנות כלי הבית . גם אם מישהו יהיה בבית עם 40 מעלות חום הוא לא יטרח וייצא לקנות. אני מדבר אל ליבו ואומר לו שאם הוא יגור בדיור הוא יצטרך לעשות את כל הדברים האלה וזה כמו לדבר לקיר. גם הדברים שהוא יודע לעשות , הוא לא מקפיד : אני מבקש ממנו לדאוג כל הזמן שיהיו סבון ושמפו באמבטייה, לבדוק תמיד אם יש בבית כוסות חד פעמיים, נייר טואלט, סבונים ונייר סופג וגם זה לא ציון 100. מאמא שלי אני לא מצפה לעשות במקומו את הדברים הללו כי אני נותן לה את הכבוד אבל גם היא לפעמים כועסת עליו או צועקת עליו שהוא רוצה שנעזור לו למשל לקרוא דברים, להיזכר מתי פעם אחרונה הוא התקלח ולסדר לו את התרופות וגם לה הוא לא מקשיב. בנוסף לכל , כשאני נמצא במקום רציני כמו מקום העבודה שלי הוא מסוגל להתקשר אליי ולשאול אותי מה אוכלים ושותים בארוחת הצהריים ואיזה קינוחים יש בבית , למרות שביקשתי ממנו לא להתקשר מיליון פעם לשאול אותי את הדברים האלה ולמרות שברוב הימים אני מקפיד ליידע אותו מה יהיה התפריט עוד ערב לפני , אני מנסה לחנך אותו והמוח שלו לא מפנים. יש לו בעיית זיכרון ואני ביקשתי ממנו לעשות תרגילי זיכרון, וגם את אלה הוא מזניח או לפחות עושה טובה שהוא עושה. היתרונות שלו בבית הן שהוא דואג לתחזק את המכונית, מוציא את הכלב שלנו לטיולים, שהוא סוחב איתי את הדברים מהסופר בימי שישי, שהוא חותך לי את הלחמנייה שמשמשת לטוסט של יום חמישי בערב ל - 2, שהוא עושה כמיטב יכולתו לטפל במכשירים בבית ושהוא לא אוסר עליי ללכת למקומות מסויימים באף שעה ביום. אבל עדיין זה לא מספיק. הוא גם מסוגל לצחוק על בן אדם למרות שאמרתי לו שוב ושוב שאם הוא יסתלבט על בן אדם חמום מוח ברחוב הוא יחטוף ממנו מכות רצח. בינתיים הוא לא מפריע לי לפרטיות שלי בבית כי כרגע אין לי זוגיות אבל אני סומך עליו שהוא יתנהג בסדר כאשר תהייה בחורה בבית כי הוא פעם אחת גם צילם אותי בשביל שדכנית אחת. לא אכפת לי שהוא יגור עם אמא שלנו גם עד יום מותה, להפך , אני לפעמים אפילו מנסה לחזק את מערכת היחסים ביניהם והוא לא מעריך את זה. איך חיים איתו באווירה כמה שיותר טובה בבית ? 

שלום לך, לא בטוח שהבנתי. כתבת שיש בינכם יחסים טובים מגיל 0. אתה מתאר גם מערכת יחסים בה יש חלוקת תפקידים ושיתוף פעולה. זה נשמע לי די טוב, יחסית לאדם המוגדר כחולה נפש. אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית