מבולבלת...................

אודי יקר, ימים לא פשוטים ואני מרגישה על אדי הדלק. המקום שבו אני אמורה למצוא נחמה מקשיח מולי עמדות וכמו מקיא אותי ממנו. תכנים שאני מביאה לא זוכים לטיפול משום שלדבריו למשל אם אני לא רוצה להזין את עצמי או אם משהו פנימי מונע ממני את ההזנה אין על מה לעבוד. שאלתי אם כך היה אומר גם לנערה בת חמש עשרה שיושבת מולו, שאם היא לא רוצה לאכול אז אין על מה לעבוד. והוא כעס. כעס מאוד. מאוד. אני מבולבלת. אני לא בוכה בטיפול למרות שאני מאוד רוצה. הכעסים המשיכן לאמירות כמו איך את רוצה שאנחם אותך אם את מדברת ככה, או תשאלי את עצמך אם דיבור כזה מזמין רוך, או זה דיבור מכונה, איך אפשר להתייחס ברגש לדיבר מכונה. ואני ניסיתי, דיברתי על דברים כואבים מאוד אבל לא בבכי. אפילו אמרתי שגם אצלי בבית יש בן זוג שמדבר בשפת מכונה ומתבגר שמדבר בשפת מכונה אבל אני לא מוותרת ותמיד רואה את הניואנסים ומוצאת את הדרך אליו לנחם ולהיות רכה דיברתי בכאב גדול היום גם של הנפש וגם של הגוף שכואב נורא כל הזמן. דיברתי בכנות. לא יכולתי לעמוד מול האמירות האלה והלכתי. לחצתי לו את היד והלכתי לפני שנגמרה הפגישה. היה חושך גדול מאוד ובהלה גדולה מאוד. מה עשית הכל את הורסת. אבל הרגשתי כאילו משהו הפך מעוות ביחסים האלה או אולי רק נדמה לי? אולי הוא איבד את המקום שלו? משהו התבלבל שם? השמים נפלו, התכסיתי בים והמחשבות הרעות והקשות הציפו אותי. איך אפשר שאהיה כל כך פגיעה בתוך המקום שאמור להיות בטוח. אין לי עם מי לדבר על הדברים האלה ואני מרגישה כל כך מבולבלת וכל כך פגומה, כל כך מושפלת. יצאתי לשם היום אחרי שבוע שהייתי בבית, במיטה, לא יצאתי לעבודה וחשבתי שאוכל לשאוב מעט כוחות ולנסות לחזור לשיגרה אבל נראה שקרה ההיפך. אני מבוהלת ומבולבלת מאוד. אודי, אני מקווה שתמצא דרך לעזור לי לעשות קצת סדר. תודה שירה

שירה, אני שומעת בתוך כל זה ש הוא אוהב אותך. מאד. ואת מתגעגעת. מאד. איתך, סוריקטה

תחדה סוריקטה, על הזווית הכלצכך שונה הזן שגורמת לי להרהר. הגעגוע למה? שלך שירה

אני ימשיך את סוריקטה אני שומעת אני שם עבורך אני דואג לך , כן גם שומעת את חוסר האונים והכעס (לא עלייך על הקושי שלו למצוא את פתרון הקסם) כי אין פתרון קסם ובהחלט ההזנה אותך רק את יכולה . ושומעת את הרצון שלך למשהו מאוד בסיסי , משהו רצפתי , בטחון שומעת את זעקת ההצילו שלך מתוך עמק המוות את הפתח הצר שעוד שם שמוציא יד שמגיע לטיפול שמתחננן לחיים . רוצה לספר לך עלי , הפרעת האכילה הארורה מרימה ראש בחודשים האחרונים כמוך מוצאת את עצמי בטיפול שנים זועקת את מצוקת הגוף שצועק את מצוקת הנפש והיא כלום .. אין לה תשובות עבורי ...האמת שהיא פשוט לא יודעת איך ומה ...הם פשוט לא יודעים מה לעשות מול ההרס העצמי של הגוף . לעומת זאת הדיאטנית כן יודעת ממש ממליצה לחשוב איך חהכנס לטיפול בהפרעות אכילה עם דיאטנית שמבינה זה עוזר . אתך בלב אביב

היי אהובה כן מרגיש כל כך קשה אך נראה לי שהוא רק מחפש להוציא לטיפול את מה שאולי קשה לך להוציא..רגש.. לכן הוא נשמע קשוח כל כך ונראה שרוצה רק בטובתך למרות המילים הקשות שנועדו לגרום לך להגיב ולהגיע למקום הכואב... לא שאת לא מדברת במילים אך כנראה שמבחינתו הוא שואף ליותר ..עבורך חיבוק אם מתאים חטולית

הי שירה, חשבתי להוסיף יכולה לתאר לעצמי שהמטפל שלך (תיאוריך מזכירים מאד דברים שהתרחשו אצלנו) ובכן. יכולה לתאר לעצמי שהוא דמות טובה ממש בחיים שלך. ככזה - ורק משום שהוא אוביקט טוב ממש - וכנראה שמשהו בך גם יודע זאת היטב, יש איזה חלק בך שלא מאפשר להשתמש בו, במטפל. להיזון ממנו. מהמטפל הטוב. והוא הופך לרע, על אף שנים של השקעה והתמדה. מדוע ההיפוך? שאלה טובה. משערת שזה קשור לעניין התלות בזולת וסביבה שלא פשוט לנו לסבול. את מתגעגעת אליו, לאיש הטוב שאת אוהבת. ואת הקשר הזה בין אהבה חזקה להתנהגות הפוכה ומתפרעת איכשהו צריך להתיר. ובמסגרת הכללים הטיפוליים. סופ"ש נעים, סוריקטה

תודה לכם על כל התגובות המחזקות שעזרו לי לראות קצת מעבר לחושך