.......אודי וכולן....................

כל הלילה ירד גשם ונשבו רוחות חזקות מאוד. אפילו זה לא הצליח להרחיב את הלב. אבל אני ממשיכה להתבונן גם בעלים של הרקפות שהתעוררו ועוד מעט אולי חורף. הימים ארוכים וריקים, למרות העשייה, שום דבר לא ממלא באמת. עדין פוחדת ללכת בחושך גם במקומות מוכרים. עדין הגוף השנוא הזה שכואב בכל דרך אפשרית. עדין זכרונות שפולשים. לפעמים אפילו זכרון חדש. עדין כעס שהייתי כל כך פגיעה ואיך אפשר שקרה ואשמה וגם גועל. אולי הייתי על איזה רצף. כל הסימנים נכונים יש אבחנה ועדין לא הצלחתי לצאת לדרך, עוד אשמה. גם על הזמן שעובר.כל המילים האלה לא מצליחות להניע. מילים של תחיחת השבוע.. ומה שלופ כולכם?

עצוב לקרוא אותך ועצוב שמרגישה כמוך כאילו כמו במשחק נחשים וסולמות הסיכום בסוף הוא לעלות ואז לרדת ושוב לעלות ושוב לרדת ... מבינה אותך כל כך מבינה אותך חיבוק אם נכון לך אביב

תודה אביב יקרה על המילים וההבנה שלך שירה