היי כולם...כל המילים שכתבן לי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
היו כמו צלילים כל כך נעימים לי מודה לכן אהובות תודה גם לך אודי ולא הצלחתי לשמור על עצמי כמו שצריך לצערי ובין כל הריצות חליתי.. סינוזיטיס הראש מתפוצץ ודלקת ריאות..לא סימפטי בכלל אז הצלחתי לברוח מעוד שבת מהאורחים שלי כי נורא לחוץ שם אווירה כבדה כמו... ביקשתי גם מהילדים שלא יקפצו לביקור פתע בשבת כדי שאוכל לנוח מה שנקרא להיות חולה בשקט!! לא מאמינה על עצמי שכך הרגשתי וכך נהגתי מעולם לא הצלחתי לומר להם לא!! כנראה שהטיפול וגם אתן כולכן ואודי כמובן משפיעות עלי רק טוב וכוחות נפשיים לעשות את הבלתי יאומן!! אוהבת חטולית שתהיה שבת שקטה לכולנו
הכי טוב לנוח ולהתחשב סוף סוף בעצמך!!!! רפואה שלימה ומקווה שתתחזקי ותנוחי היטב. מגיע לך!
הי חטולית, באופן פרדוקסלי הייתי חושבת שאולי המחלה שומרת עליך במובן זה שהיא מחייבת אותך לנוח. לעצור את הקדחתנות. לקחת לך את הזמן בשבילך ורק בשבילך. אולי אפילו קצת 'להתפנק'. החלמה מהירה, ובברכת שנהיה קשובים לגוף ולנפש. סוריקטה
יפה ונהדרת שלי את לגמרי צודקת שהמחלה שומרת עלי ועוד ממה... מפגישות עם אחי וגיסתי בבית הרוחות אחי בכלל לא מבין על מה אני מדברת ומבטל זאת בהנף יד.." אם תרצי תצאי מזה " בלי בכלל לקחת בחשבון שמיד בכניסה לבית תמונתו המחייכת של הפוגע בעלה של אמי נמצא שם וכולו חיוך שלא אהבתי מעולם וכן מרשה לעצמי מעט להתפנק עם הרבה מנוחה כי מגיע לי..! תודה אהובה חטולית