שבוע טוב לכולן כבר שנה אזרחית חדשה

כן משתמשת בתאריך הלועזי כמו כולם נכון אך לא חוגגת לא חגגתי ולא אחגוג תאריך שלא שייך לי.. הסופש האחרון "חגגתי" עם אחי וגיסתי בבית הרוחות המקום שהכי קשה לי להיות בו למרות שעדיין חולה ..עדיין עם הדלקת ראות שלא עוזבת..כי אחרי הכל אחי וגיסתי לא נמצאים כאן כל הזמן אחת לשלוש שנים בערך.. והבנים שלי הבכור והקטן בינהם לא הגיעו אפילו פעם אחת לבקר אותם...יש לי הרגשה שאולי אינה נכונה אך איני יכולה להוכיח אותה שהם החליטו לא לבקר הם כועסים על אחי על משהו שקרה לפני 7 שנים כשעברתי את השבץ המוחי..כן כבר עברו 7 שנים.. אחי ביקר באותה תקופה בארץ זוכרת כי היתה שנת שמיטה באותה שנה הייתי כבר אחרי.. וכנראה אמר משהו על כל שהוא ראה שמשהו בפנים שלי לא היה בסדר ולא העיר על כך לאף אחד הבן שלי הבכור לא האמין ושאל למה לא אמרת כלום ? אחי ענה לו ..אמא שלך תמיד לא מרגישה טוב...! הבן שלי נפגע נורא כי גם כך היו לו רגשות אשמה על זה שלא הבין שזה מה שעובר עלי..הוא שתק אך התפוצץ מבפנים..אך שיתף את הבן הצעיר שלי במה שקרה מאז אחי הפך להיות סתם מישהו שלא כדאי לרוץ לראות אותו..הוא היה דוד אהוב מאוד וחבל שכך הסתיימו היחסים בינהם.. אז פתאום הנכד שלי חלה כביכול בקורונה אז הם בטח לא יכולים להגיע והבן הצעיר הוא ואשתו עבדו כל הסופש..ולא יכלו להגיע..בתחילה שאלו אם יוכלו לבוא לקחת אוכל לילדים של כלתי הקטנה ואז פתאום זה התחלף בכך שאבא שלה כבר קנה להם אוכל..חשוד ביותר הכל קרה ברגע האחרון לכן החשד שלי שהם תיכננו מראש לא להגיע מאחר וידעו שלי זה חשוב..התכמנים שלי יצאו מזה כך אני לא כועסת עליהם שלא הגיעו רק היו נורא חסרים לי התגעגעתי לנכדים שלי .. העיקר כבר הביקור בבית הרוחות הסתיים ואני שוב משוחררת לחזור לשיגרה שלי למנוחה שלי.. שבוע טוב לכולם חטולית

היי חטולית, מקווה שאת גם חושבת על עצמך.. ומנוחה חשובה!