הי לכולם ....
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
כתבתי ברביעי וראיתי שלא עולה אבל לא היו לי כוחות לכתוב שוב הכותרת הייתה סולם חבלים ...מן תחושה שכל פעם מישהי אחרת מעלה את השנייה עוד קצת למעלה ... קראתי אותכן שם תודה על המילים משהו עובר עלי , עובר על הגוף שלי ..מותשת בעיקר ..אני לא זוכרת מה כתבתי זה היה מכותב למה שכתבתן לי שם .. עליתי מאוד במשקל בחודשיים האלה , תחושת הלבד האין מטפלת והכאב של האין אמא פתרתי עם הרבה מתוק ...באסה הטיפול לא היה יציב דווקא בתקופה הזו , גם המטפלת להפרעות האכילה לא מצליחה לקבוע איתה בצורה מסודרת ... . הבנתי את החלק שלי בתוך הכאוס בטיפול וגם המטפלת הבינה את שלה ...אז אנחנו שוב במסלול אומרים שמעט מאוד אנשים עוברים את כל שלבי האבל עד ההשלמה ....מפחדת להשאר בשלבי ההכחשה והכעס ....כרגע אני שם ... אוהבת אותכם חיבוק לכל אביב
אהובה שאת ויקרה לי מאוד מבינה אותך מאוד אהובה הבדידות גורמת לנו להמשך למשהו מנחם ומתוקים מי כמוני יודעת כמה הם טעימים ומנחמים...אמת זו תקופת אבל לכולכם ולוקחת מחיר .. אהובה היי סבלנית גם התקופה הקשה הזו תעבור לאט לאט ... חיבוק מנחם חטולית
הי אביב, כמו עם המטפלת, שהצלחתן 'לזוז' - כך גם עם השלבים. את לא תישארי תקועה, אבל תני לעצמך זמן. אודי