חדשות העולם

שבוע טוב, מרגישה שמשתמשת בחדשות העולם הגדול כדי לקחת את עצמי קצת לצד. צער, ואיני בטוחה שיודעת לשים את האצבע על מה. מעיד על כך איבוד המשקל, אובדן האוריינטציה, כך נראה לי. אתמול השתמשתי בתרופה ההיא וכן הצלחתי לארגן כמה דברים בבית. ואולי הצער הוא על התלות הגדולה. שאיני יכולה בכוחותיי דברים בסיסיים כביצוע משימות, כמו לישון, למשל, ועוד. אבל כן יפה שנמצא משהו שמצליח לעזור ולו במעט לאלו. סוריקטה

יקרה עצוב בהחלט ימים עצובים ולקחת כדורים כדי ש...זה תפקידם באסה שצריך אותם אבל נפלא שהם ישנם ... אבל תלות בכדור כדי לישון או לתפקד אני לא רואה בזה תלות יותר כמו מנוף שלפעמים צריך כדי להניע דברים את בסדר את באמת בסדר אביב

הי חברים, ציטוט נהדר של משינה, אודי :-) כן חושבת שזו תלות. התרופות. ובמובן החיובי. וזו כן בחירה - הרי הייתי יכולה להמשיך להתפתל ולסבול ולקטר על זה, להשתגע ולחגוג על זה. גם החלופות ההורמונליות הן בחירה, אפילו רצתי אחריהן כדי לאפשר, ולהשיג ואני שומעת ממקומות רבים ביקורות. בעיקר את המילה אסור ודוחפים לך. לא, ממש לא. עדיין, עבורי ולתפיסתי בשלב זה, התועלת גוברת על הסיכונים. כתבתי את המילים אחרי שפגשתי מכרת ילדות שפוסלת באופן גורף תוך ניסוח מפחיד שימוש בתרופות ומה שהיא ועוד אנשים קוראים 'חומרים כימיים'. זה מצחיק, גם מים וחמצן הם 'חומרים כימיים'. גם מה שמקורו בצומח, נאמר, הוא 'חומר כימי'. והדיבור על התרופות - כאילו קיים בהן צד הרסני בלבד, שבדרך כלל רואים בניירות (סעיף חוקי, מה לעשות) שמגיעים עם התרופה. זו חרדה קיצונית שלה, ובאמת שאלה טובה מדוע השתמשתי במילים שלה כדי סוג של להרעיל את עצמי בהן. אגב בחירה, יש לי אפשרות פחות להיות איתה בקשר או למנן נמוך יותר. משהו ברמת הרוחניות שלה מרגיש מאיים עליי. גם חושבת שה'חמרים הטבעיים' יכולים להיות מסוכנים לא פחות ואין עליהם ביקורת גם לא במינונים, רק שהם פחות נבחנו. האמא שלי שפעלה תחת הוראות ההפעלה של האיש ההוא לא נעזרה כלל ברופאים והסוף ידוע. היה גבול. קשקשתי. והאמת לא מוטרדת מזה ככה עכשיו. יאללה בוקר אור, והחדשות, מדאיגות... סוריקטה