להדליק ולכבות את המוח

הי חברים וחברות יקרים, אולי זה שעון הקיץ, אולי השנים, אולי התקופה המוח לא נדלק בבוקר כפי שהיה. בשלב זה, לצורך ה'כיבוי' בלילה וה'הדלקה' בבוקר - אני נעזרת בחומרים. במעקב רפואי, כמובן. איכשהו מרגיש לי שמידי. שהשעות מאד מוסתות למען העבודה. מתכוונת לשוחח עם הרופא על התחושה הזאת. חשבתי על משימה לשנה הבאה. איני יודעת לאן השינוי מוביל, ובכל אופן - ששעות השינה תהיינה יותר של מבוגר ופחות מותאמות לתינוק. שאוכל להגיע לעשות ספורט ייעודי וגם לנגן וגם להגיע לתקן דברים מוזנחים בבית, ואל זה לשלב עבודה פחות קטלנית. כלומר, אני עדיין מאד אוהבת זאטוטים וכיף לי איתם, וכן, אני מבוקשת ויש לי קשר עם משפחות נפלאות, ובכל זאת. מתאים לפרוש בסוג של 'שיא'. אין לי שום כיוון, אבל הלוואי. אביב הגיע פסח בא, סוריקטה

תודה, אודי. זה כבר עניין קיצוני למדי שלא הייתי, עדיין לא, מקבלת כ'מה שיש' אלא עדיין מנסה לשפר או להיטיב. עולים בדעתי גם כמה פרמטרים נוספים בעלי מידות וכבדי משקל שמכוונים לעייפות הנוראית ולשיבוש במחשבות. הולך לאט, מנסה לחשוב עוד. תודה על התמיכה סוריקטה

שעות הבוקר שלך הם עדין לילה של המון אנשים מה הפלא שקשה בבוקר ובכלל בוקר גם אצלי נע לאט אוהבת שאת מתכננת לשנה הבאה זה נפלא ..... מחזיקה אצבעות להמשך חיבוק אביב

ארבע בבוקר של היום, היה שלוש של אמצע הלילה לפני כשבועיים... מסתבר שהמגפה (קצת מצחיק לי לומר את זה) הגיעה גם אליי, אז אולי הקשיים בהתפקסות היו קשורים גם לזה. סוף סוף, אחרי שנים (ברצינות) זכיתי לחופש בזכות שני פסים :-) התחלה טובה, לא? ;-) סוריקטה מרגישה מוזר. חולה ללא תסמינים.

הלוואי סוריקטה שאלה ניצני האביב שלך שלך שירה

איפה את? בואי! סוריקטה

וואוו תרגישי טוב וסוריקטה אל תמהרי לחזור מגיע לך חופש מחלה בכל עבודה ..... תשמרי עלייך אביב