אותי זה לא הצחיק...מה עם ההגדה...

עולמות חילונים, דתיים, חרדים ועוד..לעיתים כל כך רחוקים לצערי אחד מהשני...חטולית, מי שלא אוכל קטניות בפסח לא אוכל נוטלה- זה מכיל קטניות ועוד המון המון מאכלים... לצערי לא הצחיק ולא הרגשתי שהבנת, אודי.... מצטערת. אכתוב כשאהיה במצב פחות..כזה...לא משנה. אנסה..

היי מתוקה לצערי את צודקת אתמול רציתי לאכול מהנוטלה ובעלי הזהיר אותי לא לאכול כי למרות שכתוב עליו כשר לפסח לא ראיתי שכתוב לאוכלי קטניות מצטערת מתוקה לא התכוונתי לצחוק ממך הטעות רק שלי מתנצלת מצטערת גם שאם את במצב כזה בגללי ממש לא לענין..אני לא בסדר מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון חטולית

חטולית יקרה, ממש לא בגללך!!! וגם לא בגלל אודי... זה אני..אני לא משהו..כשישתפר אולי אוכל לכתוב. למרות שקשה הלבד...

הי מיכל, גם אני צחקתי מההומור של אודי, מילים שנגעו בך לא נחמד, כנראה, ופחות חיבבת. ותחשבי שצחקתי בעודי בדיכאון והיעלמות במשקל ובמיינד, אך עבורי מילותיו של אודי דיברו דווקא לקול החי. אני אוהבת את ההגדה, אגב. לאורך ולעומק. וגם אוהבת עיצובים מעיצובים שלה ועוד. ונוטלה - אפשר לחשוב שמדובר באיזה סופר פוד. אגב, בימים שצרכתי את המוצרים - העדפתי את השחר. טעם של פעם. וכאמור, מאתגר, אבל כפי שכבר רשמתי, אפשר לשחק ממש על פי הכללים ולהיות מאד יצירתיים ולצאת מהקיבעון. חג שמח! באמת סוריקטה

לא אודי ...ובכל זאת כותבת אולי עוד זוית את העלית עניין שקשה לך מולו מול המסורת ...הנקיונות האכילה ללא קטניות ואודי בהחלט הביא עוד משהו שיש בו קושי להרבה מאוד אנשים .. בלי קשר לדת או מסורת יש משהו בקריאת ההגדה שהוא בעייתי ...נוקשה לא חומל ... כל דבר שהוא נוקשה , חד בלי גמישות יש בו קושי ...אז לא חושבת שאודי בחר בעניין הבעייתיות של ההגדה כבדיחה כי אם יותר כהמשך למקום שאת העלית ...הקושי שלך מול המקומות הנוקשים הנקיון הכשרות המיוחדת ... ומיכלי , זה בהחלט עניין של נקודת מבט ללא קשר לרמת דתיות כי אם לרמת הקבלה לי למשל הנקיון החלפת הכלים זה חוויה ...אני נהנית מהחידוש הרענון השוני והגעגוע .. כלי הפסח שלי הם מבית סבתא מבית אמא ....כלים עם זכרון מתוק וגם פחות אבל זכרון של חג מפעם ... . קריאת ההגדה פחות מדברת אלי ...עד שאני מתכנסת עם אנשים אהובים אני רוצה לשמוע אותם תהליכים שלהם של צמיחה והתפתחו. כן יציאות המצרים שלהם ...ופחות על יציאת מצרים מפעם שמוזכרים בה אותות ומופתים ואכזריות ונוקשות וחוסר חמלה ....לי קשה עם זה ... מקווה שלא בלבלתי יותר ולא נדחפתי איפה שלא לי אוהבת אותך , מה שיפהה זה היכולת להביע את מה שמרגיש בחופשיות ... אתך אביב

סוריק..אני ההפך..לעלות במשקל.. עולה ועולה... :( צורך אולי להראות??? שמישהו יראה אותי? ההפך מלהעלם?? לא יודעת. הנוטלה זה סתם דוגמא דבילית שלי..הרעיון שזה נוקשה החג הזה ובתוך הנוקשות משחקת המון עם הכנות של אוכל...לא אוהבת מצות בכלל..אני מכינה לחמניות של פסח, מצה מטוגנת ועוד. חג שמצריך המון המון לעמוד במטבח...ואוכלת... והנה עוד מעט יסתיים. עד שלא רואה את כל הכלים חזרה בארון הוא לא ממש נגמר..והשנה יום ראשון כני עובדת בדרך כלל יוצא איסרו חג ואז לאט מחזירה הכל למקומו..השנה אולי יקח יותר זמן... אביב, ההגדה אכן מסבכת .בכלל בליל הסדר מגיעים עייפים ברמות ועוד הזיזו את השעון אז עד שאוכלים ואז ממשיכים בהגדה..עבדים היינו ונשארנו 🤣בקיצור טוב שהחג כבר בשלבי סיום! חסר לי גם הבן שבצבא..לא רגילה שהוא לא בבית וכמעט לא מדברים... חג שמח ושבת שלום לכולם. מקווה שאשתחרר מהלחץ המשוגע של החג והמשפחה..מתוסבך. והנה נמצאו להן מילים...

הי מיכל, מקווה שקצת הוקל. דבר נוסף שקשה בחג כמו זה הוא שאת הגבולות לכאורה קובע עבורנו מישהו אחר, והוא אינו בחירה חופשית שלנו. חג החירות... אשתף אותך שרק לקראת תום החג הרגשתי שאני כן רוצה להזכיר אותו באופן סמלי. שלא יחלוף לחלוטין כמו עוד יום. איכשהו מאפיין אותי הרגע האחרון הזה לקראת הפספוס. ואיך, איך הגיע אתמול האובך וכמו דרכו בעונה זו של השנה לעשות הרבה סדר בניקיונות... חזרת לעבודה? במסגרות של הילדים גם לא קל. כל החבריה הצעירים מבולבלים אחרי החופש, וגם זה לא פשוט. שלך, סוריקטה