אחריות................

הי כולם. מגיחה לי פה מידי פעם. להתחמם ולהתנחם.. לא יכולנו להיפגש השבוע בזמן הקבוע בגלל יום העצמאות. כל כך חיכיתי שהוא מעצמו יכתוב לי זמן אחר. זה קצת מעליב אותי. כאילו הוא לא זוכר. תודה שאתן/ם פה. מקום קסום שכזה.

הי רוני, טובה הגחתך. מוכר עד מאד. המטפל שלי היה שואל מדוע לא יזמתי אני (אחריות גם שלי) ורק נותרתי בהיעדר הידיעה (כנראה שיש משהו בהחזקת אי ידיעה במחשבה - שם גם דברים סותרים יכולים להתקיים יחדיו ויש אקשן פנימי עוצמתי וגם כעס, הו, הכעס זה מלהיב בכלל) וקיימות ציפייה ואכזבה, או, לחלופין, רגיעה יחסית, כי הייתה התלכדות ודיוק. יש לי משאלה, כמוך, וגם אחרות, שיגיעו מ'כיוונו' רעיונות מבלי שאצטרך להזכיר את קיומי וצרכיי. ש'הוא' יזכור שלא אכלתי, ש'הוא' יזכור מה חסר לי, ועוד ועוד. ת'אמת הוא זוכר ויותר. גם דברים שאני שכחתי. מאידך, תארי לך שהוא כל הזמן כל הזמן יזכור ויזכיר - ייתכן שארגיש כמו ילדה בת שנתיים בגמילה ש'רודפים' אחריה ושואלים אותה כל הזמן אם היא צריכה פיפי. ואני לא ילדה. והילדה גם רוצה לבד. כשמתאים לה. בדרכה. קונפליקט. סביר שהייתה נתקעת פה, שוב, מילת המפתח המעצבנת - תלות... אה, וגם נפרדות... אפרופו יום העצמאות. שלך, סוריקטה