שקרים, שקרים, שקרים. .....

לבעלי שחושב שאני גמולה. גונבת-ממש ככה, אלפי שקלים מהחשבון המשותף ולא מצליחה לעצור את זה... וזה עוד שיש לי מירשם מסודר לכל חודש, מרופא פסיכיאטר,ורופא רגיל)הם לא יודעים אחד על השני... כך שכל חודש אני מתחילה עם כמות כפולה.

הי רוני שוב, והנה סיפרת כאן את האמת. אולי בעלך אינו 'עיוור' כל כך. אולי הוא פוחד להתעמת ונוצר מעין קשר של שתיקה? אולי החוט המקשר שהתהווה עכשיו בין המטפל למשפחה יגרום לשוחח על כך פנים מול פנים? לפעול, לכעוס, להתפוצץ, לשחרר? כמובן שאיני מכירה כלל את התמונה ואלו רק השערות, וייתכן שאני טועה. נדמה לי שבשעתו הזכרתי את הקול המתרברב פורץ הגבולות. מניחה שאת מבקשת שיתפסו אותו ויגדרו אותו (כי אינך מצליחה בעצמך) ויתאפשר לך להיות קצת את. מסכימה עם דבריו של אודי - הודעות כאלה יש בהם טריגר, וכאן אנחנו די חסרי אונים מולן. עוד יותר בועתי מאשר הטיפול. סוריקטה