אני מרגישה אמא כל כך גרועה....
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני מרגישה אמא גרועה... באמת.. כל כך עצוב לי... כל כך רע לי שאני כל כך כושלת... אמא שלי כל הזמן אמרת לי שאני לא מעורבת מספיק.. שבעלי יותר מטפל בה .... אני לא מבשלת.. לא יודעת לבשל ובאמת שלא טובה בזה, אז הוא יותר מכין לה את האוכל.. היא כל הזמן אומרת לי שאני לא מטפלת בה מספיק.. היא עוזרת לי המון, באמת... אני כרגע בחודש שישי שבוע 25.. יש לי סימפוליאוזיס..אז קצת יותר קשה לי.. הילדה התחסנה לפוליו ואני לא יכולה להחליף לה כי זה סופר מסוכן... אז הם יותר בעניין כרגע.. ואני, פשוט מותשת כל הזמן... עייפה מההריון ומהתחושות שלי ... הילדה שלי לא רוצה להיות איתי... כשהיא איתי, היא כל הזמן בוכה... מבקשת אחרים... כשאני מגיעה מהעבודה ואני בטלפון עם איזה הורה (שזה קורה הרבה כי אני מורה) היא אומרת לי: יום שלם לא ראית אותה, לא יקרה כלום אם תתייחסי אליה קצת כי גם ככה את לא מתייחסת. זה לא שאני לא איתה.. כשאני איתה, את כל העולם היא מקבלת ממני.... אבל אני פחות מטפלת בה... אני מרגישה שאני פשוט לא מתאימה להיות אמא... כל החיים רציתי להיות אמא ואני מרגישה שמגיע לה יותר טוב ממני... ואמא שלי שאני מורידה בפניה את כל הכובעים בעולם על העזרה שלה!! כך הזמן מזכירה לי כמה שאני לא... לא בעניין, לא מטפלת, לא מכינה לא כלום ..... אמרתי לה, שזה מוריד אותי, מוריד לי את הביטחון ופוגע בי.. והיא אמרה לי: "אבל זו האמת, את פחות מעורבת בחיים של הילדה שלך...." כל כך קשה לי.. פשוט בא לי לברוח רחוק ולבכות🥺🥺🥺🥺🥺🥺🥺🥺🥺🥺
היי...שימו לב בבקשה שזו מיכל אחרת. היי מיכלי, אני מבינה אותך ממש!!!!! גם לי היו תחושות של "אמא לא טובה" וכו.. אני גננת, והיום הדרישות מאיתנו עובדי הוראה הם להיות זמינים 24/7 לצערי אנשים לא מבינים שיש לנו חיים מעבר להוראה!! פעם הבן שלי אמר לי שאני אוהבת את הילדים בגן יותר ממנו. זה פוגע ממש!!! הבנתי שהתשובה לכך היא גבולות! להפריד בין הבית לעבודה..לא לענות מיד להורים, לתת זמנים שאת פנויה. וכו'. בנוסף הקול של אמא הוא חזק..והופך להיות הקול שלך. שימי לב לכך!! זה שאת לא יודעת לבשל זה ממש לא העיניין. להאכיל את יכולה! ונסי פשוט לשים גבולות להרים בעבודה. זה יועיל מאוד!!!! ותני לעצמך יותר זמן עם הילדה. תקדישי זמן מיוחד לשתיכן. בהצלחה
שלום מיכלי, קוראת אותך ומתמלאת חמלה. וחשבתי לי - יש כמה אמהות בתיאורך. מבינה מה את אומרת - אנסה למצוא מילים מרגיעות - מאמינה שאת עושה את הכי טוב שמתאפשר לך כרגע במצוקות המאד לא פשוטות הנתונות, וזה עוד יכול להשתנות. את נשמעת צעירה. חבל לי שאת כל כך מזדהה ונותנת משקל כל כך גדול לאמא נוספת בסיפור כפי שאת מתארת אותו - אמא שלך. אבל מי כמוני יכולה להבין. אם אמא אמרה אז נחתם ונשלם. סביר שזה לא מדויק. וגם - בעולם יש סביבה נוספת שאינה אמא באופן בלעדי. וטוב מאד שכך. מיכל דיברה על הפרדות. ואני חשבתי על הפרדה (רגשית, פנימה) בינך ובין אמך שלך. משהו שאפשר לעבוד עליו בשיחות עם אנשי מקצוע. אני מרגישה קצת תחרות וקנאה, אבל אולי אני טועה. היי בטוב, והלוואי שתוכלי להרשות לעצמך להיות את כפי שאת בזמן נתון. סוריקטה
הי שוב אמא מיכלי יקרה, העיסוק שלי הוא טיפול בילדים של הורים קרייריסטים. אני נמצאת עם הקטנטנים לפחות תשע שעות ביום, מידי יום, ולפעמים אפילו יותר. בחלק מהימים מחליפים אותי הסבים, וגם בחלק מסופי השבוע ההורים לוקחים לעצמם הפוגה עבורם עצמם, כמו-כן, בחלק מהזמן ההורים בחו"ל ללא הילדים. בזמן הבלגנים של הקורונה - חו'"ל באמת פחות היה. יש קול שאומר שאחרים (מטפלות, סבים, או מסגרת אחרת) מגדלים את הילדים שלהם, מידי, וההורים לא מספיק בזמן איכות עם הילדים. כמובן שהעניין מורכב ולא הייתי אומרת באופן גורף שמישהו פה גרוע. ומי קבע מה זה גרוע. מינונים זה מורכב וגם רגשות אשם. וכמובן, מי אני שאומר. סוריקטה
שלום מיכלי, לדעתי חשוב שתהיי מלווה על ידי מטפלת, את זקוקה למקום בו יראו את צרכייך שלך, לפני שתוכלי להתפנות לראות צרכים של אחרים (גם ההורות, גם המקצוע, גם ההיריון...). זה באמת מתיש. אודי
שלום מיכלי לדעתי לפחות עד סוף ההריון את חייבת לשמור על בריאותך ועל ההריון שיעבור כמה שיותר קל כדי שגם הלידה תהיה ככה יותר.. את מתמודדת עם כאבים מאוד קשים בכל מקרה ויתכן שגם עובדת עדיין שיגידו מה שהם רוצים ואם בעלך נרתם לעזרתך אומר שהוא בענין שלך ועוזר לך ..בלי נקיפות מצפון תמיד יש זמן אחר כך להשתקם ...ואם צריך גם אולי לשנות גישה עליה את מקבלת ביקורות . כעת קחי הכל יותר באיזי ותרגעי חג שבועות שמח מיכלי לך ולבני משפחתך חטולית
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
