תודה אודי על הספר.......

להיות הורה זה לכל החיים..לא חושבת ש"ילדים גדולים צרות גדולות" זה משפט נכון בכלל.. קשה לי עם כך שאני לא מסוגלת לקבל אותו כמו שהוא..ולתת לו לטעות לבד. אפשר ללוות, להנחות אבל מרגישה שהוא יותר במעין מרד נעורים אולי??? או שפשוט נמאס לו להשקיע דווקא עכשיו שזה יותר חשוב?? לקראת בגרויות? מבאס חבל לי עליו..ולא רוצה לראותו ללא סיום תיכון עם בגרות. ואחר כך להצטער על זה ולעבוד קשה בשל כך....מה מיתן לעשות כהורים חוץ משיחות? איך מנסים להבין ולקרב?? אנחנו דווקא מאוד קרובים זה לא ילד סגור או מרוחק...רעיון?

מאמי לנו כהורים קשה לפעמים לקבל ילד שהוא אינו מושלם כמו שאר הילדים גם לי יש בן עם הפרעות קשב וריכוז ועד שהיה עדיין בתיכון ישבתי איתו ללמוד ולהכין אותו למבחנים נכון לא היה קל והוא לא רצה להשקיע לכן ההשקעה שלי בו היתה כפולה .. בסוף לא סיים את כל הבגרויות...אז מה ? הם מתבגרים עם הזמן בקצב שלהם בלבד!! וזה גם ריגשית...החיים גורמים להם להשתנות זה דבר שלמדתי על בשרי חיבוק יפתי ותני לזמן את הזמן חטולית

תודה חטולית, וואו..ריגשת! הבן שלי גם עם קשב וריכוז וגם לקות למידה ונראה כי נמאס לו להשקיע...כל הזמן הייתה לו מוטיבציה מאז הקורונה הכל השתבש...קשה לי שלא יסיים בגרות..מה יעשה בחיים? לאן יפנה? לא יודעת...הוא כבר לא נותן לי לעזור לו בלימודים- פעם נתן. נקווה לטוב בע"ה. תודה!

ואוכל להעיד שכך היה עם האחיינית שלי, שמאובחנת עם הפרעת קשב משמעותית (ואניח שגם מצטרפים לכך רכיבים נפשיים שקשורים לעניינים כבדים בהיסטוריה שלה). ההשקעה של האחיינית בימי בצפר האיומים (בשילוב התמיכה המלווה של אביה) הביאו אותה בדיעבד לנקודה ממנה היא כיכבה בצבא ובהמשך, מי היה מאמין, בחרה להמשיך ללמוד במקום המאפשר תמיכה רציפה בחבריה עם ליקויי למידה. גאים בה באופן יוצא דופן, ולו רק בגלל שהשקיעה במקומות שיאנם מובנים מאליהם כלל. תפקידי בכוח הוא להקשיב לה, לרגשותיה ולקשייה וגם לסיפורים הקטנים (גדולים) של ההצלחות הגם אם חלקיות וצנועות ולא הצטיינות על. אבל לא ויתור טוטאלי. נהדרת שכמותה. איזו אישיות. כל כך יפה ומרגשת. אז לפעמים יש הפתעות מאירות עיניים. אעיד על עצמי שהיות שלכאורה בצעירותי קלטתי בקלות דברים מהאוויר לא היו לי קישורי למידה בכלל, ובשילוב הפרעת הקשב (שאובחנה רק בגיל מאוחר מאד), הפרעות גדולות אחרות וסביבה מאד מחבלת ומנמיכה שהזדהיתי איתה - נשארתי במקום ואפילו הלכתי לאחור, כידוע. המתנתי עד עכשיו כדי לומר. לך, מיכל, בהמשך לדבריו החכמים של אודי. סוריקטה