התנהגות טקסית ואוסידי

שלום דוקטור. בהמשך לשאלה הקודמת שאם טקסים של ההורה יכולים לגרום ל-ocd לילד. אני הזדהתי עם התשובה שלך שהגורם זה הלחץ ולא הטקס עצמו . אבל שוב אני מבולבל כי הבנתי ממקום אחר , שעצם הטקס עצמו יכול לגרום לילד ל-ocd . בגלל שהילד יכול לחקות את ההתנהגות הטקסית שלי. או שהטקס עצמו יכול לגרום לילד לחשוב שהעולם מסוכן. יש לך איזה תובנה עבורי שתיישב את דעתי? כמו שאמרתי אני מוכן לקחת את הסיכון שלילדים יהיה ocd בגלל קטע גנטי. אבל המחשבה על כך שההתנהגות הטקסית שלי יכולה לגרום להם ל-ocd ,זאת מחשבה שממש טורדת את מנוחתי. אני יכול להשתלט על עצמי לא לשדר לחצים ולא להיות אבא נוקשה כלפי הילדים ולשחרר בפרט שאני מאמין בכך שלא צריך להיות קפדן מדי. אך מצד שני אני אדם רגיש וגם דאגן ויתכן שיהיו לי טקסים (גם שלא משדרים לחץ) ואני ממש חושש שההתנהגות שלי תזיק להם. אני לא פחות חושש מהכאב ראש שלי לחשוב איך אני אמור להתנהג כל יום וכל הזמן בלי לעשות טקסים לידם שחלילה לא ינזקו. וברור שזה לא ריאלי ולא אפשרי לחיות ככה. אשמח בבקשה לעצתך🙏

תודה לך דוקטור על הרעיון המדהים הזה 🙏. בבקשה ממך חייב לכתוב לך עוד- אנא תקרא למרות האורך. כמה סעיפים חשובים. 1) חוץ מהקטע של הטקסיות ,לא מעט פעמים יש לי מה שנקרא ספק ocd . למשל יש דברים שאני נזהר או מזהיר עליהם שיתכן והם ocd. וזה אני הכי חושש שיכול להיות עם ילדיי,למשל שאצטרך להזהיר את הילד ללבוש ארוך כי קר בחוץ. (למרות שלא כל כך קר). ויתכן שהזהרתי אותו כי חששתי שאולי באמת יהיה קר ממש. או למשל הילד יילך איתי לקנות משהו והוא ישמע אותי מברר על המוצר,ונכנס לפרטים , ואני אחד ששואל שאלות מעט יותר מאחרים. ואני חושש אולי השאלות הרבות שאני שואל בדרך כלל שאני מברר על משהו והירידה לפרטים . אולי זה ocd, ואז אולי זה יכול להשפיע להתפתחות ההפרעה אצל הילד. (לא מפריע לי השאלות שאני מברר על המוצר ,לרוב זה לטוב, כי אני באמת מקבל מידע כמו שצריך. אבל שאני חושב על זה הלאה, אולי זה יכול להזיק לילד שלי שישמע אותי ככה שואל) וסוג הספקות האלה אני חושש שאולי זה גם ocd. קשה להתנהל בצורה כזאת, "אולי כדאי לא להזהיר" או לא לשאול שאלות לגבי המוצר כי אני לא רוצה לגרום לילד להרגיש שהעולם מסוכן ואז חלילה אולי הוא יפתח ocd. ( זה רק לגבי שני הדוגמאות שנתתי. אני יכול לתת עוד המון דוגמאות). ומצד שני קשה אני לא יכול את האישיות שלי, ולחשוב על משפט 10 פעמים לפני שאני מוציא מהפה רק בגלל שלא יזיק לילד שלי). מה דעתך ? 2) בנוסף , כל הרעיון הזה ש-ocd נרכש בגלל טקסיות של ההורים. זה בהחלט תאוריה לדעתי.. כי וואלה קשה לי לקבל את זה שבגלל שהאבא בודק שהדלת סגורה 10 פעם ,אז בגלל זה לילד יהיה ocd..או בגלל שהילד שומע אותי חוקר ויורד לפרטים ברכישה של מוצר או שמזהיר אותו אז בגלל זה חלילה יהיה ocd. אני באמת יותר מזדהה ש-ocd זה הפרעה שמתפרצת בגלל מתח רב ,לחץ רב, אירועים טראומייתים כמו הטרדה מינית. ולא בגלל טקסיות של הורים. אך למרות זאת ובגלל- שחסידי ה-cbt מאמינים בזה ( לא יודע אם כולם). זה גורם לי לדאוג מהדעה הזאת שלהם. הם טוענים שאצלם הכל מבוסס מחקרי. עד כמה המחקרים הללו מדויקים? לא ראיתי מחקרים שבדקו איך נוצר ocd . עד כמה באמת לקבל את תוצאות המחקרים האלה כאילו זה אמת אחת.? מה דעתך דוקטור ,הרי אתה בעצמך טענת שהבעיה זה לא הטקסיות אלא הלחץ והחרדה שהילד שרוי בה ,ואם אני מבין נכון ,לחץ וחרדה גדולים ולא לזמן קצר. מה דעתך דוקטור? 3) דבר נוסף עד כמה אני צריך לחשוש מזה . ש-ocd מתפתח מדברים כמו טקסיות של הורים או אפילו לחץ. אם בתאכלס יש לזה גורם גנטי. אזי בכל אופן רוב הסיכויים שהילד יפתח את ההפרעה בשלב מסוים. ואולי כל תפקידי כתור הורה להביא לילד כבר בשלבים מוקדמים כלים להתמודדות עם "ההפרעה" כמו חיזוק ביטחון עצמי. לא לפחד להיכשל ולטעות. לקחת סיכוניים.וכו מה דעתך? 4) דבר נוסף אני אישית חושב ש-ocd זה לא כזה הפרעה למרות שאני סובל מכך. אך יחד עם זאת זה האישיות שלי, וכמו שיש לי ספקות ( ocd ) כך אני אדם גם מאוד מאוד חכם. מאוד יצירתי . למה שלא הגיע הזמן להסתכל על זה בצורה נורמלית. ש-ocd זה לא הפרעה אלא סוג של אישיות- ספקנית, הססנית. וגם חכמה . ואפשר לנתב את האישיות הזאת או לגאונות או לכפיתיות .באמצעות כלים שרוכשים בחיים כמו כלים שיש ב-cbt ואז אפשר להיות גאון או להתקע על דבר המון זמן. לסיכום בקיצור דוקטור יקר ,אומרים שיותר קשה משהיה להוציא את ישראל מארץ מצרים , היה יותר קשה להוציא את מצרים מישראל. אני בהחלט מרגיש שלקחתי את ההפרעה שנקראת ocd קשה מדי ,יותר ממה שהיא פי 10.. הלכתי למטפלים בחיים,וזה לא שלא קיבלתי כלים. בהחלט קיבלתי כלים, ולרוב אני מצליח להתגבר.. אך לצערי הרב והגדול הפעם- "הבלבול והחשש שנכנס לי וזה שיכול להיות ocd לילדים שלי בגלל התנהגות לא נכונה שלי. או ליתר דיוק הפחד היומיומי באיך אני אמור להתנהג עם ילדיי על מנת לא להזיק להם..והחששות האלה שאין לי עדיין ילדים בכלל, אני לצערי אפילו עדיין לא נשוי. ופשוט החששות האלה תוקעים אותי וגורמים לי צער רב.. אשמח לרעיון ועצות חכמות שלך...

תודה מה שם הספר?

שאלה נוספת ברשותך . לא פעם ראשונה אני שומע את הביטוי שזה שאלות של ocd. וזה התשובה. אבל באמת מנסה להבין. חוץ מזה שזה מרגיש כמו "סתימת פיות" ,השאלות הם שאלות ,וטמון בהם היגיון. אז מה המשמעות של אלה שאלות של ocd? לדוגמא ילד מפחד להידבק מחיידיקים , ולכן שוטף ידיים . השאלה שלו- ,"האם החיידקים מזיקים לי או שאינם מזיקים ואם כן אז אתחיל לשטוף ידיים" היא שאלה לכל דבר. אפשר להסביר לו שלא ניתן ככה לחיות ,ואכן יש חיידקים שיכולים לפגוע בך ,אבל אי אפשר ככה לחיות במהלך החיים וצריך ללמוד לקחת סיכונים. ואפשר להגיד לו שהשאלה שלך היא שאלה של ocd ולעצור פה , ובכך סתמתי לו את הפה למרות שהשאלה שלו כנה ואמיתית. אז למה ככה מתייחסים אלינו שסותמים לנו את הפה על כל שאלת ספק. הרי אם לא הייתי מציג את עצמי כסובל מ-ocd, אז יתכן והייתי מקבל תשובה מנומקת יותר? בפרט ( לפחות על פי דעתי) אלה הסובלים מ-ocd מבחינה אינטלגנטית שכלית המנת משכל והכושר חשיבה מפותח מאשר רוב החברה. אני באמת מתעניין בתשובתך ולא על מנת להתנגח. תודה רבה 🙏🙏

היי דוקטור יקר. אני מבין אותך אבל קצת לא מסכים. נכון שלא ניתן לדעת הכל. ונכון שהרבה פעמים תשובות מהוות חלק מהבעיה וממשיכות להזין חרדה ,אבל וואלה מהניסיון שלי ,כל מקרה לגופו. יש פעמים שמספיק לענות חלקיק תשובה ,והבעיה תפתר ,למרות שלא התקבלה תשובה מלאה. אני קורא לזה "עוגן" הרי אחד החלקים המרכזים שמשחקים בהפרעה הזאת זה "המחשבה" השכל האנושי. למרות שההפרעה מתחילה ככל הנראה באזור קדום יותר במח האנושי באזור הנקרא "הגרעין הבאזלי". אבל העוגנים הללו יכולים לעזור בהפרעה. לדוגמא-הכי קלאסית . ילד ששמע לראשונה בחייו על חיידקים וזיהומים. ושוטף המון את היידים. שני אופציות- לעשות איתו חשיפה ומניעת תגובה במיידי. אופציה נוספת לתת לו הסבר מקדים, שיש מערכת חיסון. ורוב הסיכויים שלא יקרה לך כלום. אז נכון שהילד עדיין מפחד אבל יש לו עוגן "יש לי מערכת חיסון. לא בטוח שחיידקים יהרגו אותי, ואי אפשר לחיות ככה" ומתוך כך הוא ניגש לחשיפה ומניעת תגובה ,הסיכוי להצלחה עם עוגן הוא גבוה לאין ערוך מאשר בלי ההסבר המקדים. ולכן כן לדעתי ניתן לתת "עוגנים " מסוימים .כמו לדוגמא במקרה אצלי- להראות לי מחקר שמראה איך הגיעו למסקנה שטקסים גורמים ל-ocd ,ואחרי שאראה את המחקר ,ואבין שוואלה זה לא כזה ברור. וזה "רק יתכן" ויש פה הרבה סימני שאלה ,ומשתנים ונתונים נוספים שיכולים להשפיע ולא רק התנהגות טקסית. אז אחרי התובנה הזאת ( העוגן) ,יהיה לי בהחלט הרבה יותר קל בלהמשיך הלאה ולעבור תהליך חשיפה ומניעת תגובה. בקיצור נדרש לעשות חשיבה מחודשת עם כל הנושא הטיפולי של ocd ולהפסיק להתייחס אלינו כתור עכברים במעבדה. חוץ מהגרעינים במוח יש לנו את החלק החושב שחובה להתייחס אליו. וכמובן וכמובן "כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות" ישנם אנשין שצריכים עוגנים חזקים יותר וישנם פחות, ובנוסף חשוב להדגיש שיש נושאים כמו סדר וניקיון שאין צורך בכלל בעוגנים אלא רק חשיפה ,כי אין פה שאלה שמרחפת ,אלא רק הרגשה "שמשהו לא תקין". וזה עוד משהו שחורה לי מאוד ,איך עולם הפסיכולוגיה מכניס תחת כותרת אחת של ocd , התנהגויות שיש בהם שאלות הגיון לבין התנהגויות חסרי היגיון כגון סדר וניקיון "שהאדם החולה בכך באמת לא נותן תשובה הגיונית לכך שהוא רוצה "סדר ממש" אלא רק ההרגשה הלא נוחה היא המניעה אותו לכך". אני לא פסיכולוג אבל אני כן איש חושב . אמרתי את דעתי. יותר מאשמח לקבל ממך תגובה .תודה רבה דוקטור יקר

יניב, הי, מציעה ממש להקשיב לאודי. וככל שהשרשור ממשיך, דבריו של אודי נעשים מדויקים אפילו יותר, בעיניי. יש מצב שתתנגד. יש מצב שהיה עדיף שאשתוק. בגל מקרה - לראייתי - לרוב ילד קטן ששמע פעם ראשונה בחייו על מיקרובים יחשוב לעצמו מה השטויות האלה שהמבוגרים מדברים, וגם בפעם השנייה והמאה, סביר שיצפצף ויהיה צריך לקבוע עבורו לשטוף ידיים, ובסבון, כי הוא יעדיף לחמוק מזה. ועוד לא דיברנו על צחצוח שיניים... אם יש חיפוש מתמיד של 'עוגן' מבחוץ (ולא מבפנים - וזהו העוגן האמיתי), ככל הנראה, התלות בו, ב'עוגן', רק תחריף ככל שתינתה תשובות, וסביר שהוא ייתן למעשה פחות ופחות, והבנאדם יתפזר עוד יותר במקום להתגבש. וגם את זה, להבנתי, אודי רשם, או, לפחות, אפשר לראות את התפתחות העץ. הייתי מכניסה גם מושגים כמו נפרדות, הגדרת זהות ואומניפוטנציה. אבל מה אני רושמת באינטרנט, הבנת דברים לעומק דורשת לעתים שעות טיפוליות רבות, זמן רב, וההישגים חלקיים. סוריקטה (משתתפת בפורום)

כתבת יפה סורקיטה אשמח שתרחיבי לגבי העוגן הפנימי? אם התכוונת לאינטואציה. אני מזדהה עם זה לחלוטין. אני גם חושב שאם מחזקים את האינטואיציה זה העוגן הכי טוב שיכול להיות. מה דעתך על כך? ומה הדרכים לחזק אינטואיציה לדעתך? ואם בא לך תכתבי לי עוד על המושגים האלה ואיך הם קשורים בכלל ל-ocd נפרדות, הגדרת זהות ואומניפוטנציה? ואגב את אחת עם ידע כללי ,או שגם פסיכולוגית?

ודרך אגב אשמח להוסיף משהו נוסף. מדבריך משתמע שהפרעת ocd , נוצרת כתוצאה ממשהו יותר עמוק בנפש האדם. ולא מדברים שטחים כגון חיקויים של טקסים שהילד למד מההורים. או שאם ההורה חששן למשל בתחום האחריות יתר ועושים טקסים בתחום הזה, אז בגלל שהאבא כזה אז גם הילד יהיה כזה רק בגלל שהוא רואה שהאבא נזהר ברמה קיצונית. יתכן ויש פה השפעה מסוימת אך לא היא הגורמת העיקרית ל-ocd. אני אישית כן מזדהה שיש פה משהו הרבה מעבר לשיטחיות הזאת (שכאילו עצם הטקסים עצמם הם הבעיה.) כמו שדוקטור אודי הזכיר בהתחלה את עניין הלחץ מסביב לטקסיות. כאשר הילד חווה אבא לחוץ שמשדר את הלחץ כלפי הילד אם בצעקות ,ואם בחרדיות יתר עד כדי שגורם לילד לאבא את היציבות והבטחון העצמי שלו. אז לדעתי זה הגורם הסביבתי העיקרי להפרעה. וכמו שאמרתי גם דוקטור אודי הזכיר את עניין הלחץ והחרדה כגורם עיקרי. אבל הם חסידי ה-cbt טוענים שעצם הטקס עצמו הוא יכול לגרום . וואלה אני מזדהה עם אודי יותר. ואילו אלה חסידי ה-cbt מצליחים לבלבל אותי. הם טוענים למחקרים ןכו. למרות שלא ראיתי מחקר אחד בנושא שטקסים גורם סביבתי ל-ocd מה דעתכם? ותודה מראש