נגעו בי יותר מידי, נגעתי יותר מידי

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

22/07/2022 | 11:30 | מאת: סוריקטה

הי - רציתי לרשום הודעה כזאת נגעו בי יותר מידי נגעו בי יותר מידי נגעו בי יותר מידי נגעו בי יותר מידי נגעו בי יותר מידי נגעתי יותר מידי נגעתי יותר מידי נגעתי יותר מידי נגעתי יותר מידי נחשפתי מידי. תחושה של מידי קרוב. אתם מכירים את אל-תיגע-בי שבי. מה נגעו? למשל, הלכתי למספרה - מגע. וכבר לא הרשיתי לעצמי ללכת לעיסוי אלטרניטיבי מדידטיבי - מגע מידי. מה נגעתי? הכנתי הפתעות לילדים לכבוד מסיבונת. הקשבתי לכמה נשים במציאות ותמכתי בהן. גם הסכמתי בקטנה להשתמש באנשים עבורי. בשיתוף. שום קשר איתן או אינטימי. אבל מקפיץ את תחושת מינוני היתר. צריך לשמור על עצמי. צריך לזהות את העצמי מבלי להתבלבל. להיות מובחנת. נראה איך השבוע יעבור. אולי קצת קפצתי מעל הפופיק ולקחתי משימות מכבידות מידי. ממש בקטע של נשיאת משקל פיזי. סוריקטה

24/07/2022 | 11:58 | מאת: .במבי פצוע..

סוריקטה הי, ראשית, שוב מודה לך ולמיכל ולאביב שכמו עזרתן לי כן להכנס שוב.. אגב, גם טכנית היה לי לא קל בכלל..היו מס' פעמים במהלך הזמן שכן ניסיתי להכנס ולהגיב אבל המערכת לא זיהתה אותי ושוב נתבקשתי לכתוב את הכינוי שלי וסיסמא ולא איפשרו לי להכנס.. וזה היה מעייף ומתסכל והרפיתי.. הפעם ניסיתי שוב ושוב עד שהתאפשר.. מה אני רוצה לומר לך? כן.. את יודעת ? בהתחלה כתבתי סוריקטה אהובה וצחקתי את האהובה בגלל שפחדתי שהיות ואת כותבת אולי בדיוק על זה.. על הצורך בקירבה, חום, אהבה ובו זמנית מפחדת,נרתעת ועוד בדיוק מזה והאחר אולי גם קולט ומרגיש את זה.. אני פחדתי לקבל ממך דחיה ופחדתי שיכאב לי וגם שלא יתאים לך , לכן מחקתי וכתבתי הי.. משהו ניטרלי.. לגבי מה שכתבת לי למטה ,לא כל כך יודעת מה להגיד.. לא חושבת שלא כתבתי ממקום של אגרסיות... גם עם אמא צביה הייתי כמו שבלול ברחם שלה זמן ממושך... מה עוד ? לא יודעת לכרגע.. שלך, במבי

24/07/2022 | 15:14 | מאת: מיכל...

מובן, לפעמים צריך לתת לדברים לגעת ..לאט בקצב שלך ועד כמה שניתן- את בדרך הנכונה😘

24/07/2022 | 17:26 | מאת: שירה2017

סוריקה יקרה, מקווה ובטוחה שתצלחי את המשימות. נשמע שנגעת במידה וננגעת במידה. ובכל זאת זה מבהיל כל כך. לרב איני מבקשת עזרה וכשאני מעזה אני מלאת חרטות ומרגישה צורך לחזור ולהשתבלל. להיות בתוך עצמי. הכותרת שלך קצת הלחיצה אותי. אבל בפנים הכל היה עדין ומחושב, נגיעות קלות. לאט לאט. שלך שירה

24/07/2022 | 18:36 | מאת: אביב 22

סוריקטה יקרה מוכר כל כך מוכר טוב שאת מאפשרת לעצמך מינונים נכונים של קרבה ונגיעה ...בכל פעם קצת יותר , בקצב ובזמן שנכונים לך שלך מכל הלב אביב

24/07/2022 | 22:32 | מאת: חטוליטוש

הי סוריקטה יפה שלי מכירה עד כאב את אל.. תגעו אל.. ואל.. בריחה עזרה תמיד גם כיום..עדיין בורחת ממגע של אחרים ולפעמים גם קרובים מאוד חטולית

25/07/2022 | 05:57 | מאת: סוריקטה

הי בנות - כל שבלול ושבלול. אנסה להיכנס מאוחר יותר ולהגיב. חייבת לרוץ. קשה, קשה להתעורר כל כך מוקדם ולהתחיל את היום. נשיקות בינתיים, סוריקטה

25/07/2022 | 07:14 | מאת: סוריקטה

הי במבי - יש לי עכשיו כמה דקות לכתוב לפני יום ארוך ומתיש - נשמע די נורמלי להתקרב מחדש בזהירות. גם אני, נראה לי, בחרתי בהתקרבות זהירה ואמיצה אליך בתור התחלה. הרעיון שלי היה לתור אחרי האגרסיות (האולי מעכבות) דווקא בהיעדר הכתיבה. רק רעיון. ייתכן שהכיוון שגוי. בוקר, סוריקטה

25/07/2022 | 07:16 | מאת: סוריקטה

מיכלי, כתבתי לך גם כמה מחשבות לעץ שפתחת. בוקר אור, וכמובן תודה, שלך, סוריקטה

25/07/2022 | 07:18 | מאת: סוריקטה

שירה שירה, את יודעת שאני מחכה לך כל כך ואת חסרה. מבינה את הלחץ בכותרת. בואי עוד? שלך, סוריקטה

25/07/2022 | 07:19 | מאת: סוריקטה

היה אביבונת, התחושה החרדתית הקיצונית שחלפה עליי בסופש מעט שככה. טוב שאת, בוקר, סוריקטה

25/07/2022 | 07:20 | מאת: סוריקטה

חיבוקים וירטואלים - אם זה בסדר. בוקר אור, סוריקטה

הי סוריקטה, אשתמש במלים שאת כתבת כאן, עבורך. טוב שאת. אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית