היום אני מזיעה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
הפך להיות קטע פה, ההזעה. הי אנשים, נכון שאוגוסט ולח וזו סיבה מספיק טובה להגיב בצורה כזאת כשנמצאים בחוץ הרבה. אבל בנוסף היה לי לילה לבן ממש, ויש עניינים כבדי משקל שקשורים למשפחה, שאפחד לפרט כאן. חשבתי לומר לעצמי שאני בוכה דרך העור. זו ה'הזעה' שלי היום. בכי בצורה עקיפה. מלאת צער ואכזבה, אבל גם דברים אחרים, סוריקטה
הי סוריקטה, הזעה זה גם מנגנון ויסות נהדר של בעלי דם חם... יש מושג שאני זוכר מימיי כחובש בצבא - 'איקלום'. היכולת של הגוף להסתגל לתנאים משתנים. גמישות? הסתגלות? סוריקטה? אודי
הי אודי, אני לוקחת את הכיוון לאזור של ניסיון להסתגלות למצבי קיצון קשים יותר. וזו בדיוק פחות חכמה בשבילי בקטע של היות שרדנית. ההסתגלות למצב ה'נוח והטבעי והרגיל' - היא המסובכת יותר. כנראה. אבל שרדנית אני. מושכת כתפיים... סוריקטה
יפה שלי מעולם לא חשבתי שזעה יכולה להיות " דמעות" את מפתיעה אותי מחדש כל פעם אלופה חטולית
הי חטולית, אוהבתותך, שלך, סוריקטה
לא יכולה לפתוח הודעה חדשה. אבל שבוע מתיש של לילות עם אבא המתדרדר בבית חולים. במקביל עבדתי רגיל. הרגע יש שבירה. להתראות, סוריקטה