אודי, אני לא מבינה... איך כולם אוהבים ודואגים ואני לא.
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אודי יקר.... בהמשך למקודם... איך הגיוני שכולם אוהבים כל כך את ההורים שלהם אפילו שפגעו/לא דאגו להם? או אפילו הזניחו ..והם עוזרים להם ואוהבים כאילו כלום... ואני? רעה! לא מצליחה לאהוב אותם..לא מצליחה...לא רוצה חלילה שיקרה להם מדהו..אבל גם קצת אדישה/כועסת.. וכן נותנת לאחותי לגור קרוב אליהם ולעשות הכללל. כשאין ברירה אני עושה ונרתמת... אבל זה הפיל אותי לקרשים..חזרתי הבייתה כואבת, מרגישה טיפשה, ילדה סתומה.. ילדה שלא מבינה כלום וכפויית טובה ובת רעה...למרות שטיפלתי בהם במסירות וסבלנות אין קץ....למה אודי? למה אני לא יכולה להיות אדם נורמלי שאוהב ודואג להוריו????למה????? קשה לי התחושה הזאת...למה אני כבר לא מעבר לכעס? למה אני לא רוצה יותר קרבה אליהם??? כל חיי רציתי להיות אהובה ורצויה..ולא הרגשתי כך...ועכשיו לא רוצה מהם את זה..הם לא מסוגלים לתת אהבה....אז חיפשתי מקורות אחרים... למה לא אוכל להרפות??? שנים בטיפול ולא מבינה..
הי מיכל, לא כולם דואגים ומסורים עד בלי גבול. ולפעמים אנשים שומרים על עצמם. שומרים על השפיות שלהם. חכם, בעיניי, שמצאת חלופות חדשות ולא התבייתת רק על המקור. סוריקטה
הי מיכל, כמו שכתבה סוריקטה - זה לא רע לתפוס מרחק ממי שעושה או עשה לך רע... וטוב לדעת ליצור קשרים חדשים ומייטיבים יותר. אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
