שבוע טוב

הי, כבר רשמתי הודעה והנה נוספת |מושכת כתפיים| מנסה לעשות לעצמי מולי סדר בראש. בהקשר של אבא. ושל המבנה שלי. דווקא מצאתי חיבור ומענה כרגע. מתבאסת, שלפחות להרגשתי, הקול שלי מושתק בסביבה של העולם האמיתי שלי. קולות האחים שמתבוננים בדרכם האחרת (הם גם לא עברו פסיכואנליזה) ואולי גם קולות הרופאים לעתים (אבל פחות, שוב, לתחושתי), דומיננטית יותר. ההתבוננות שלי כוללת את השכבות הלא מודעות ולא רק את מה שעל פני השטח. לו הייתי מרגישה (ואולי גם לא) שיש מקום, ולא רק וירטואלי, ולא רק הטיפול בו היה מקום תומך לדעתי (אגב לפעמים גם הטיפול ממש לא 'תומך', אלא נותן לי מכה באף בפירושים). מקום שיש בו משקל לדעתי. דעתי שאבא, על אף שצרח עשרות שנים מוות מוות גם רוצה לחיות, גם רוצה להיות תלוי. ומאד. כמו תינוק בן יומו. וגם אני. וגם כל אחד בכלל. שתמיד קיים גם הקול הקדום. שבוע טוב והרבה אהבה, סוריקטה

מצחיק שפתחתי ב'יש לי שאלה' הי כולם, מניחה שלא אמצא מענה בשלב זה בי. אבא, כאמור, מסרב לכל בדיקה, בירור ובוודאי שלא טיפול. מצבו הפיזי מתדרדר מאד. הוא נמצא בשמירה בחדר אחד עם מישהי מסוכנת ממש. יש לנו יפוי כוח, אבל דעתם הנחרצת של האחים האחרים היא לכבד את רצונו של אבא. בדרך שלו, שאיני מסכימה איתה. הם גם מקווים שהוא ימות בכל רגע, כדי שהסיוט יסתיים. את זה אני מבינה. הימים מרגישים כמו נצח ולא משאירים כמעט מקום לעצמנו. לא ביום ולא בלילה. מצד אחד, יצא שאני כביכול תומכת או נותנת יד למשהו שהולך נגד כיוון השערות. מצד שני, הסיכוי שאם נעזור תהיה כפיות טובה אלימה הוא גדול, וגם העתיד של איש זקן ונכה אינו צפוי להיות מזהיר במיוחד. אחרי הניסיון האובדני שלו, הוא קיבל סופר תמיכה, ואיתה גם הייתה אי הכרת התודה. אדרבא. יש גם הבדל - כי כלכלית הוא חי על חשבון אמא של אחיי הצעירים וזה עוד פרמטר מבחינתם. כרגע מרגישה שמכבה את קולי (של התקווה, או המלחמה על החיים), מושתקת. לא יודעת ולא מבינה מה עושים. ואולי אין איש יודע. סוריקטה

וןאו..סוריקטה... נראה לי שחשוב שגם תשמרי על עצמך חוץ מלשמור עליו. לא כל כך יודעת מה לכתוב לך. חיבוק מתאים. 🤗

יפה שלי את צודקת לגמרי ומובן לגמרי שכולנו זקוקים לחום הבנה וחמלה ...רק שלא מקבלים איתך אהובה חטולית

יפה שלי קשה ללכת נגד הזרם הסוחף של אחרים ולך אם הבנתי נכון אין את הכוח מספיק להתנגד באמת מצב מתיש וקשה מקווה שהדברים בסופו של דבר ...הם לא יצליחו ואת תקבלי את המצב כמות שהוא בלי רגשות אשם !! אוהבת חטולית

סוריקטה אהובה סיטואציה קשה מאוד, החלטות של "לשחק באלוהים" ולהתערב בחיים. את בטח מותשת כל כך. אין לי מילים רק להיות איתך מרחוק ולבקש שתשמרי על עצמך. שלך שירה

לא יודעת איזה שטויות עוד כתבתי כאן חסר משמעות לי כרגע אבא שלי מת גם אבא מת סוריקטה