אודי, מיכל וכולן..חמלה..

מיכל הי, את שואלת 'האם את חומלת על מי שפגע בך?' ואודי, אתה מצטרף ושואל לגבי החמלה לפוגע.. וואו.. הנושא הזה מתיש אותי בעוצמות שאין לכם אפילו מושג עד כמה... כן.. אולי זה נושא שחוזר על עצמו במעגלים שונים גם אצל אמא צביה שטוענת ..מוזר... לא מצליחה כל כך לצטט אבל רוח הדברים שלה שאני מפנה כלפי את רגשות הזעם,כעס,אשמה וכו' ואילו כלפי האחרים ,אני מפנה רגשות חמלה וכו'.. אבל אתם רואים שזה לא מדויק? כלפייך מיכל וגם כלפי אחותי הקטנה אני מרגישה כעס כשאתן לא מצליחות לחמול על דמויות שכרגע!! בהווה!!! חסרות אונים, תלויות ונזקקות.. כלומר, אני כן מצליחה לכעוס על האחרים .. אבל בקונטקסט של אי חמלה על נזקקים שכרגע.. ופחות משנה מה היה בעבר... את העבר אנחנו לא יכולים לשנות... אחי הגדול פגע בי מינית כשהייתי ילדה, אין לי איתו כל כך קשר היום.. אבל כשפעם היה במצוקה רגשית אדירה והתקשר אלי וביקש תמיכה רגשית, מצאתי את עצמי מקשיבה לו, מבקשת בתוכי למות ולא אומרת לו מילה על מה שעשה בי בעבר.. (לפני שנים, ניסיתי בעדינות לבדוק אם הוא זוכר בגלל שהדבר שהכי הייתי צריכה ממנו זו ההכרה שפגע בי ובקשת סליחה-זה הכל. הוא לא זוכר כלום, נמחק לו המוח בקטע הזה..ולמזלי אחותי הבכורה ראתה וגם הזכירה לי אתזה ולכן ,לפחות את החוויה הנוראה של 'נדמה לי'- התעתוע, לפחות זה נחסך ממני) אבל המקרה של ההורים שלי שונה לחלוטין!!! כן.. שניהם לא ידעו לגדל ילדים, אמא שלי גם היכתה ואפילו פעם אחת שברה מקל על אחי. זה היה בית של 'בית משוגעים'.. צרחות, מכות רצח וטירוף מוחלט.. אבל הם לא פגעו בי מינית!! (לפחות לא ידוע לי) היום, אמא שלי תחי' מבוגרת, נזקקת ואני בחיים לא אזכיר לה, לא אתעמת איתה על אירועים מהעבר שממילא הם בעבר!!!!! מה שכן אני עושה, אני אצל אמא צביה כבר 13 שנים וחווה חוויות מיטיבות איתה... וואוו.... כל כך מתיש... הנושא הזה הורג אותי... במבי

במבי יקרה, את לא בקשר עם אחיך...כבר אומר הרבה. אני לא יכולה לא להיות בקשר איתם/איתו. ולגבי חמלה כשהם חולים וחסרי אונים יש בי חמלה! ואני לא כמו אחותך או כמו שתואר פה שלא רוצה קשר. יש קשר יום יומי של טלפונים והגעה לשם כל שבוע כמעט עם ילדיי..לא גרה קרוב ורגשית פחות קשורה זו הייתה כוונתי.. מעולם לא חשבתי לנתק קשר. אלו הוריי!!! אימי עכשיו בבית חולים היא די מנוטרלת למיטה כך שאני רוחצת אותה ועוזרת לה בהכל. והיא שומרת על עצמאותה, כלומר מורידים אותה לשרותים ומקלחת כי היא שולטת בצרכים והיא מאוד נקיה ופדנטית ואני מאוד שומרת עליה ועל כבודה!!!!! אם אחותך מרוחקת ולא עושה כלום אז אנחנו שונות לגמריי! אכפת לי מהוריי...אבל קשה לחמול על אבי...לעזור לו אעזור ואעשה הכל למענו, מבינה??? . על אימי כן חומלת..ואפילו בזמנים האלה הקשים פתאום יש קרבה כזו בנינו...קצת מוזר לי.

במבי אהובה כרגע קראתי מה שכתבת ורק 5 דקות לפני כתבתי למטה יותר תגובה שעונה בדיוק על מה שכתבת כאן אם תרצי לקרא כשאודי יעלה את ההודעות תביני כבר כמה אני תומכת בך ובגישה שלך לגבי הורים זקנים אוהבת חטולית

במבי אהובה כאילו כתבת אותי היכולת לחמול את הפוגע ולהפנות את כל הזעם המצטבר כלפי עצמי. כמה אנרגיה יש בזעם המצטבר הזה, הרסנית ומכלה, על כך יעידו שנות טיפול רבות, כאב מתמשך וסבל. דברים שלא עושים. אח לא אמור לאהוב כך את אחותו. ויום אחד לפני מספר שנים הוא הודה ואמר אהבתי אותך, היית כל מה שרציתי. ואיך ממשיכים משם? ממשיכים. זעם כלוא ועוד אנרגיה מכלה. אמא אלימה מילולית ופיזית. לא מדברים על זה. אבל אני הבת הטובה, תמיד הייתי. הם לא ידעו כלום על הפדיעות שעברתי מחוץ לבית וגם כשידעו כי הכל התמוטט הם שכחו. לא מדברים על זה. לא מדברים על כלום. רק חיים בתוך פסאדה משפחתית של כבד את אביך ואת אמך ושקט, כעס מכלה, וחמלה שחרוטה בנו ואיננו יכולות להתנגד לה. חמלה כלפי כל אדם גם אם מהולה בכעס. וחוסר חמלה עצמי משווע. איתך שירה

עכשיו קראתי גם אותך שירה.. כל כך מבינה..אז אצלי הטיפול מאוד עזר בלהפסיק להאשים/לכעוס על עצמי!! ויש לי אהבה וחמלה כלפי עצמי סוף סוף!!! משהו שלא היה בכלל! די שנאתי וכעסתי והאשמתי והכל הכל אני! אז דיי!! לא עוד! לא על חשבוני! אז הכעס יצא כלפי מי שצריך! למרות ההכחשה והגיחוח שהיה מולי. ועושה ועוזרת ..לחמול יותר קשה..לאהוב זה קצת מעבר לכוחותיי..אבל ככה זה.