אמא..... ...............

חזרה הבייתה מבית חולים ואני שחררתי לאחותי לחפש טיפול בבית, לדאוג למספר שעות שמגיע לה. סוף סוף נכנעה היא ואבי לעזרה בבית בלית ברירה. אנחנו מדברות כל יום אמא ואני. הרוב היא מרוכזת מאוד בעצמה למרות ששואלת מה עם הנכדים והבעל.. אבל שואלת ולא מקשיבה לתשובה פשוט מדברת על מה שעובר עליה..במיוחד בהמון המון תלונות. אבל מה שהיה לי קשה לשמוע שאמרה שיש לה פצעי לחץ והאחות שהייתה אצלה נתנה לה שם של משחה שאחותי תביא לה. היא שכחה שאני בבית החולים שמתי לה משחה שקבלתי מהאח בבית חולים ונתן לנו אותה לשמור ..מרחתי לה כמה פעמים ואמרתי לה שתשמור שיהיה לה לשים גם אחר כך הטיפול הזה נשכח ממנה..התירוץ- עזבי אותי אני לא מרגישה טוב ולא רוצה להתווכח איתך.היא לא זוכרת שמרחתי אותה, שביקשתי שתשמור את המשחה. משום מה המשחה נעלמה והיא לא זוכרת!!!! וכמה פעמים מרחתי לה . הסטנו וילון וכו. יש לציין שמה שהיא רוצה היא זוכרת טוב מאוד! היא זוכרת כמעט הכל..לפעמים דברים ממש פעוטים היא לא זוכרת לגמריי.. ...באסה. סתם דוגמא קטנה.אחותי מסכנה רצה ועוזרת לה וקשה לאחותי. וכו'.. אציין שאחותי בחופש כמוני עכשיו. זהו סיפור חיי...העזרות שלי כמעט לא נחשבות אבל של אחותי אוהו...יש יש כעסים. אבל גם הרבה חמלה. אוף. הורים.

וואלה מיכל.... קראתי את הודעתך ופתאום נזכרתי בסיפור המקראי של 'קין והבל'.. 'שמעתי' את הכאב על העדפת 'קורבן' המשחה של אחותך וסירוב אמך לקבל את 'הקורבן' שלך.. וואלה... את יודעת מיכל ? איכשהו מרגיש לי מאז ומעולם שאמא שלי אוהבת ומעדיפה את אחותי הקטנה עלי ואולי גם בגלל זה אני מתאמצת ועושה ה-כ-ל עבורה.. במחשבה שאולי, אם אעשה עבורה ה-כ-ל, תאהב אותי.. ?? אולי גם בגלל זה אני כועסת על אחותי הקטנה ?? קנאה, כאב, אשמה, תקווה, אכזבה, במבי

הי מיכל, עיוורון סלקטיבי מכבה וכובש מאד. אומר על עצמי שכנראה במקומות של פעם לא אצליח להיראות או להישמע. ובאסה העקשות שדווקא שם יתמשש. אבל ייתכנו, כנראה, מקומות מן העולם החדש. בבחירות בדמויות שאיתן לא ישוחזר אותו דפוס ישן. עצוב, סוריקטה

הי במבי, בוקר, רק לידיעה - ניסיתי לרשום כאן הודעת המשך עבורך, שכחתי לשמור את תוכנה, ונראה שהעמוד נתקע ולא נקלטה במערכת. בכל מקרה - אם ארשום זאת קצר - מילת מפתח נוספת שהייתי מכניסה היא בלעדיות. שיעבור היום בשלום, סוריקטה

פלאים (חצי פלא, כי מנסיון העבר הבנתי שזה מה שיש לו סיכוי לקרות אם הולכים לאחור וחוזרים שוב לעמוד) בוקר במבי, כמה דברים. אולי אני כותבת לעץ פחות מתאים, אבל ההקשרים רשומים כאן במרחב. ראשון - בוודאי שאנחנו זוכרות את השיר שאת מתחברת אליו, עוד לפני הכל. בעיניי, זה דווקא לא היה אמור להפתיע אותך כביכול. שני - אזכיר ימים עברו כאן בפורום. ימים בהם הובעה כלפיך קנאה כי את כביכול מורגשת כהכי הכי אהובה של אודי ושהוא כביכול רק שלך ולא תוותרי עליו או על הבלעדיות. מאז חלו שינויים - אלו שמיכל נוטה להזכיר ולא פעם - אם ראינו כאן בעבר המון פניות אל אודי ורק אליו, בחלקן נראות אולי תלותיות משהו, היום זורם יותר שיח (שמן הסתם אודי מזמין אליו וכמו בתפקיד של מנצח בתזמורת, אולי), ואולי יש סוג של יותר הרמוניה סך הכל. גם אם היא משעממת ודוממת לעתים. בכל אופן - הייתי מחפשת את הקשר בין הפסקות לעיל ברעיונותיי. זה מעניין. מחשבה נוספת, ובעצם נראה שכבר הבעת את הכיוון - ייתכן שאת מקנאה באחותך, כי בפשטות אמא מעדיפה אותה. למה? ככה.בהתחרות שלך באחותך בלעשות עבור אמא 'הכל' ולהראות שאת הכי נרתמת ומסורה נעשית כדי לרפא ולשנות את אמא כך שניתן יהיה למצוא בה צימוקים גם כלפיך. וגם - איפה אבא בתמונה. נדמה לי שבשעתו לא הצלחת למצוא איך מדברת אליך הדמות אבא. לעתים אני רואה את ניסיונותייך 'לרפא' גם 'אותי' במכאוביי, שאינם קשורים אליך כלל, והרי אינך אחראית להם ולא תפקידך לרפא. וגם זה לא מה שאני מבקשת. אגב קנאה, ייתכן מאד שאחיי וסובביי מקנאים בי כי דמות הקורבן והמחיר ששילמתי הם עליי חזק מאד. סוריקטה העייפה ואכן צדקת, במבי, - גם מבולבלת