לאחר חישוב מסלול מחדש וחשיבה .. כמובן שאתן לעצמי זמן...

היי. סוריקטה???? ברצינות?? יותר מ400שח?? דיייי. מטורף! בכל אופן...נכון אודי, זה יותר מסובך מרק כסף. אבל לדעתה אני לא זקוקה לה יותר כרגע באופן קבוע בעצם היא צודקת. בכל מקרה היא תמיד חשבה שבעלי צריך לדעת..אני חושבת אחרת. היא לא מכירה אותו...לא הכל אפשר לשתף עד כדי כך. מבחינתה הכללללל צריך להיות מדובר בין אנשים. אני לא מבינה אף אחד לא שומר לעצמו כלום??? קשה לי כרגע כי אולי סגרתי בפני עצמי את הדלת. עצבים של רגע. כי נמאס לה כנראה מתשלום נמוך שלי. אז זהו המחיר גבוהה. והמחיר הנפשי? כרגע אין ממש כזה. אז זהו. סיימתי שוב איתה ;)

יותר מכפול. גם ידידיי, אנשי המקצוע, לוקחים יותר. 400 זה כל כך המאה הקודמת... הרשי לי להאמין שלא סגרת את הדלת וזו תחושה שעוברת בך מעת לעת, אבל בת תיקון או שינוי. סוריקטה

לפגישה אחת יותר מ400 שח??? 800 שח למפגש אחד בלבד??? מה הקטע??? למה מי הם המומחים שלך? הצילו. תסלחי לי נשמע ניצול. לחודש יוצא מלא... למחיר של 400...אז כפול??? בסכום הזה אני משלמת למספר מורים פרטיים לבן שלי. יחד. פלוס פוקלין שעולה 360 לחודש פלוס הורמון גדילה 300 לחודש..לא נשמע הגיוני שתחיי ברמת חיים נמוכה בשביל טיפול. אוף. מרגיז ממש!!!! מצטערת יש לי משפחה לפרנס....אפשר תמיד דרך קופ"ח או מסובסד. לי זה מסובך כשרוצים להסתיר🤦‍♀️🤦‍♀️🤦‍♀️

הי מיכל ובוקר אור, שיערתי שיוזכרו הארגומנטים שהעלית. אני חיה ברמת חיים נמוכה יחסית (אבל היא גבוהה ביחס למצב הקודם - הודות לטיפול), וחייתי ברמה פחותה קיצונית בהרבה (כפי שכבר כתבתי - בלי בית ובלי תכולה של בית ועוד ועוד) בעיקר בגללי, ההיסטוריה ואיך שהשתמשתי בה. רשמתי למטה - שקרוב לתחילת הדרך, בכל זאת אחרי הכרות מסוימת עם המטפל, המחיר היה מוזל באופן מיוחד בגלל מצבי. וכתבתי בעבר גם שהסתייעתי כלכלית. ורשמתי למטה גם שהתעריפים מותאמי מטופלים. אדם שמרוויח עשרות אלפי שקלים בחודש ישלם תעריף מלא. לאדם כמוני תהיה הפחתה, אם כי עדיין הסכומים יהיו גבוהים עבורי. וגם - היום, כשיש לי כלים, היפותטית הייתי יכולה לבחור מסגרת סיוע זולה יותר, שתהיה איכשהו גם מותאמת. אבל הנפש מתעקשת שלא. שמחתי כשראיתי למעלה שהבנת שהמטפלת באה לקראת ולקחת את זה לכיוון של הערכה. אין לי משפחה וגם לא תוכל להיות וזה מעציב. לא הצלחתי לגדול לשם ולעוד מקומות. מעבר לכך, כשילדים גדלים במשפחה - בחלק מהמקרים תיתכן הקלה היות שגם הם משתתפים בהכנסות נוספות. וגם לבני הזוג על פי רוב יש משכורת. יש לי איזו תחושה שבאופן כללי רצים לעזור לבנאדם עם ילדים ומשפחה, או המשכיות כלשהי. ולאדם בלי - פחות. בעניין ההסתרה - התכוונת לזו שאת מספרת עליה מול בעלך? ונותר, אולי, למצוא את הקשר בין הפסקאות... בוקר טוב, סוריקטה

הי מיכל שוב, למוח שלי קשה להתעורר בתקופה האחרונה. נזכרתי שאחת השאלות בפגישה הטיפולית הראשונה ראשונה שלנו הייתה האם יש לי חשבון בנק. מאד לא היה מובן מאליו שלשכמותי היה. וכן היה. תמוה, אך היה. והיה בו כסף. שאלה חשובה מאד. אפילו מעין תנאי להתחיל טיפול פרטי מתוך כוונה להתמיד. ובכלל כשעדיין לא מכירים. ראי, האיש הזה הציל את החיים שלי, היחיד שבכלל הצליח במה שנקרא טיפול מולי, והיה מאד לא קל איתי ובוודאי (אני יודעת, שאלתי וקיבלתי תשובה) היו רגעים שהייתה מחשבה לוותר עליי. זה לא שאני עכשיו חייבת להקריב 'עבורו' ה-כ-ל (כמו שהיה מול אמא ודמויות שפגעו בי, למשל). ולפחות איני יודעת שאני מרגישה כך מולו. ולו היה כך - משערת שהייתי מקבלת פרשנות, או, היום, אפילו רואה בעצמי. מאמינה שלו הייתי מצליחה לצמוח יותר - אולי הייתי יכולה, למשל, לנסוע לטיול או לפתח קשרים ועוד, ואז ייתכן שפחות הייתי נצמדת לטיפול. תודה על השיח שעורר בי מחשבות וזכרונות. סוריקטה