תחושת נטישה......................
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אנחנו בטיפול עם המטפלת הרבה שנים. במהלך כל השנים היא היתה שולחת סמסים לשלוח בשלומי לפחות 3 פעמים בשבוע. היינו מחכים להודעות מאוד. לפעמים לא היתה מספיקה וזה גרם למצוקה. לאחרונה ראיתי כמה ההתעסקות עם הסמסים- האם היא תשלח או לא תשלח לא מאפשר לי לחיות בשקט. נסינו מאוד להתגבר אבל לא כל כך הצלחתי. החלטתי שאני אוותר על הסמסים ואמרתי והסברתי למטפלת לא לשלוח יותר. אנחנו שבועיים בלי המצוקה בפנים בלתי נסבל. החלקים כועסים ובוכים כל הזמן . אני מנסה להרגיע ושום דבר לא עוזר. האמת למרות שאני מבינה שהמטפלת היו כוונות טובות אבל זה היה טעות מהתחלה. אני מרגישים במצוקה כל הזמן וממש מתקשה לתפקד. אני אומרת לנו שעוד מעט נרגיש יותר טוב... אבל אנחנו לא.... אמרתי חמטפלת שאני כל כך הרבה שנים בטיפול ועדיין לא מצליחה להפנים אותה... ולרוב לא זוכרת אותה כל כך.... מבקשת עזרה... איך לעזור לנו
הי ינשוף, אם אינך מפנימה אותה - תנסי להפנים את פעולותיה. תדרשי בשלומך ובשלום חלקייך כמה פעמים בשבוע. ובכל מקרה - המצברים יטענו במפגש הבא. אודי
ינשוף יקרה, עצתו של אודי ממש עזרה לי פעם. בדיוק כפי שאמר שאלתי במילים שלה "איך את"? "איך אני"? מקווה שניסית ועזר. גמר חתימה טובה.
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
