רגישות ורגשנות יתר..........
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
היי אודי וכולם, אני אדם רגיש מאוד מאוד..לוקחת ללב ולצערי גם נפגעת מאחרים. המטפלת שלי בזמנו לקחה את זה לכיוון חיובי של אדם רגיש ..אז רגישות לזולת ולילדים ובגן זה נפלא. אני הייתי רוצה פחות ...פחות לקחת ללב מה שאומרים לי, פחות להפגע.. למרות שאני במקום ממש ממש טוב עם עצמי. בטוחה בעצמי...משהו נפגע בי כשיש איזה הרגשה של חוסר אמון ופרגון מאחרים. אומרים שלהפגע זה לבחור להפגע? האמנם יש לי בחירה ברגש? בזה שרע לי כשפוגעים בי? שהופכים אותי ללא בסדר כדי שהם ירגישו בסדר? ככה כני מרגישה. עצוב לי. קשה לי כשאומרים עליי דברים ובמיוחד שמלשינים עליי ומאחורי הגב..זה פוגע ולא מקצועי. למה אני כל כך רגישה? למה אני נפגעת מהר? והאם חוסן אישי זה משהו שניתן לאימון???? כי אני יודעת שאני בסדר ועומדת מאחורי הדברים שלי למרות שהאחר אומר שאני לא טובה וכו... מה עושים? איך מתגברים?
הי מיכל, זה דיאלוג פנימי בין החלקים הבטוחים בעצמם לבין החלקים שמשמיעים קולות גינוי (ומהדהדים את מה שבא מבחוץ כביקורת). ניתן ללמוד לשנות את אופי הדיאלוג הזה. אודי
הי מיכל, אומרים שהאחריות על העלבון היא על הנעלב. הכוונה היא שמי שנעלב ידע להפריד וכך איכשהו לעצור את ההתבחשות הפנימית אחרי העלבון. לשים לה גבול. גבול להזדהות, למשל. זה גם אומר, להבנתי, הקטנת תלות בנאמר לטובה ולשבח. מידתיות. ייתכן שהתגובה הראשונית האוטומטית אכן תהיה עוצמתית. מאמינה שכן ניתן במרחק זמן סביר להשיג שליטה וויסות אחר כך. כלי הטיפול מתאימים לזה. לקראת אמצע שבוע, סוריקטה
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
