היי כולם.............
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
היי..אודי, מקווה שהשבוע היה מהנה ומועיל משהו מעניין קורה..או לא יודעת איך לקרוא לזה ..מוזר אולי. .. זה כבר זמן שאני מראה את מה שאני מרגישה..כלומר לא במודע פתאום. תמיד הייתי אדם חייכן ושמח, אומרים שאני אופטימית, גם כשהיה לי רע חייכתי ( מהטיפול הבנתי שזה להסתיר) אז היום כבר לא כ"כ מסתירה אולי..אני חייכנית, מחייכת די הרבה. וקורה שאני מהורהרת או נראית קצת עייפה /עצובה או משהו מטריד אותי ופתאום כולם "רואים" את זה. שואלים אם אני בסדר או קרה משהו...מעולם זה לא היה. כאילו פתאום מרשה לעצמי להראות..אבל מעבר לזה אני נבוכה ולא יודעת מה לענות...היום עניתי "כן, קצת מוטרדת, לא חשוב, יעבור.".. וכן, אני מוטרדת, קורים כמה דברים מבאסים..וככה חשבתי איך הייתי מביאה אותם מול המטפלת ואיך היינו פותרות וחושבות יחד. קצת מטריד אותי ש"רואים"..ומלחיץ טיפה...פתאום אני לא האופטימית חייכנית שכלום לא מטריד(כלפי חוץ) מוזר ושונה...ונבוכה. עדיין לא ממש בשביל לשתף כל אחד.. :( וכן אני מוטרדת ועצובה....באסה.
הי מיכל, ספק אם ההודעה שניסיתי לשלוח התקבלה. ניסיתי לכתוב - עצובה מחייכת שניהם ביחד - אינטגרציה אולי? והייתי נותנת תוקף. כן חשוב. אולי יחלוף, אולי יישכך לזמן כזה או אחר, אולי ישוב. שלך, סוריקטה
הי מיכל, בעיני זה טוב שאפשר לתקשר את הקושי בכנות. יש מחיר עצום להחזקת הפאסון של 'הכל בסדר' כשלא הכל בסדר... אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
